jump to navigation

העיקר להגיע ב- style…היחס לזמן בתרבויות שונות 07/06/2010

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , ,
trackback

הנה סיפור אמיתי עם שינוי השם בלבד: כאשר דויד הגיע מארצות הברית לוונצואלה הוא רצה להקים עסק בתחום המזון. הוא היה בעל ההכשרה המתאימה, ניסיון מקצועי עוד מחייו בארה"ב, ואף ידע את השפה הספרדית על בוריה.

בכדי להשיג את האישורים הנחוצים הוא פנה למשרדי הממשלה ולספקים שונים. הוא קבע פגישות ובנה סדר יום ברור, עם לוח זמנים. אבל להפתעתו כאשר בא לפגישות עם העובדים והמנהלים, הן לא התחילו בזמן, ולעיתים קרובות הן אף נדחו. הכי קשה מבחינתו היה השימוש התכוף במילה Mañana , מחר. "תבוא מחר", "האישור יהיה מחר". כך אמרו לו השכם וערב. הוא שהה בוונצואלה מספר חודשים, וחזר לארה"ב, שם יש לו כיום עסק מצליח בתחום המזון. כאשר אנו קוראים את סיפור זה אנו אולי מחייכים, אבל דויד לא חייך אז, וגם לא מחייך היום כאשר הוא נזכר בזה.

זמן והיחס לזמנים מקבלים משמעויות מגוונות בתרבויות שונות. אם נצטט את את Edward T. Hall נאמר:

[Time speaks. It speaks more plainly than words."[1

היחס לזמן משפיע על היחסים בינינו לאנשים שמסביבנו, וגם על צורת העבודה שלנו.

שעונים- זמן בתרבויות שונות- SXC

אבקש להציג שלושה ממדים בהם לזמן יש השפעה:

1. דיוק : ישנן חברות בהן רמת הדיוק בהגעה לפגישות, אירועים, ומחויבויות נוספות היא גבוהה מאוד. בתרבויות מסוימות החשיבות שמייחסים לדיוק היא כל כך גבוהה, עד שאפילו נוצרו סביב זה ביטויים, כמו הביטוי 'שעון שוויצרי'. לאחרונה שאלתי קרוב משפחה שלי בשוויץ מה קורה אם מגיעים לראיון עבודה באיחור, הוא ענה לי שהמועמד יכול להיות בטוח שהוא לא יתקבל לעבודה, וקרובת משפחה אחרת הוסיפה שהדיוק חשוב גם בהזמנה לארוחת ערב: יש להיות בדיוק בזמן.

לעומת זאת יש תרבויות בהן הגעה לפגישה באיחור של חמש דקות ואפילו איחור של שעה נחשבת דבר מקובל. הזמן בתרבויות אלו, הוא מימד גמיש ולא משאב שיש לנהל. זה בעצם מה שקרה לדויד בסיפור שלנו. בתרבות הדרום אמריקאית דיוק לפגישה איננו מאפיין בולט והיחס לזמן הינו גמיש יותר, אך דויד הגיע מארה"ב שם time is money ויש חשיבות לדיוק בזמני ההגעה לפגישות וניהול תהליכי עבודה, וכן נוצר הבדל בין-תרבותי שהשפיע על דויד ועל קשריו עם האנשים בוונצואלה.

2. דרך נוספת להסתכלות על מימד הזמן היא בצורת הפעילות שלנו בעבודה: האם היא חד-ערוצית או רב ערוצית?

התרבות הישראלית מעריכה מאוד את היכולת לעסוק בו-זמנית במספר תפקידים ומטלות. במקרים מסוימים זהו אחד התנאים להגשת מועמדות לעבודה (Multitasking). יש לתכונה זו יתרונות כמו גמישות, אבל יש לכך גם את החסרונות של חוסר העמקה והתמקדות לאורך זמן במשימה אחת לפני תחילתה של המשימה הבאה. לעומת זאת  בתרבויות אחרות כמו האמריקאית והגרמנית, דווקא מוערכת התכונה של היכולת לסיים כל מטלה שהתחילו בה במלואה, לפני התחלתה של מטלה אחרת.

3. ניתן גם לבחון את מימד הזמן בראיה של תכנון אסטרטגי והיחס לזמן עבר, הווה ועתיד.

ביל קלינטון במערכת הבחירות שלו בחר בשיר "Don't stop thinking about tomorrow", והוא התכוון לכך. האמריקאים חושבים על ההווה עם ראייה לעתיד. זו ארץ האפשרויות וההזדמנויות לא משנה מהיכן באת יש לך סיכוי. הסתכל קדימה.

לעומתם, ברוב התרבויות במזרח הרחוק, ובארצות ערב כדוגמאות, יש חשיבות רבה לעבר. זה לא סתם שספרים של מלומדים סינים מלפני מאות ואלפי שנים, עדיין משפיעים בעיצוב ראיית העולם העסקית של חברות סיניות ומזרח אסייתיות אחרות.

כך גם בחלק מארצות אירופה. חישבו על צרפת וריבוי האזכורים שלה לגבי המסורת, השפה והתרבות שהם חלק ממהותה גם היום.

השילוב של זמני עבר, הווה ועתיד בעסקים משפיע על הראייה והתכנון האסטרטגי של חברה: האם הוא לשנה הקרובה, לחמש שנים או אף יותר? ראייה זו גם משפיעה על היחסים בין העמיתים בעבודה ונושא הקידום: האם נתייחס תמיד לאדם בצוות לפי ביצועי העבר שלו, או שנתמקד בביצועיו וביחסיו עם שאר העמיתים בהווה כקריטריון לקידומו בחברה?

כאשר מבצעים עסקים עם אנשים מתרבויות שונות משלנו, יש לקחת בחשבון את היחס שלהם לזמן על ממדיו השונים. יש לבדוק:

א. היכן היחס לזמן הוא ליניארי על פי חלוקה לדקות ולשעות, והיכן יש לו משמעות גמישה יותר, כאשר בכל מקרה אני מציעה להגיע לפגישות בזמן, הרי אנו אלו שמוזמנים לפגישה, ולקחת מרווח זמן בין פגישות, כדי שאתם לא תהיו לחוצים.

ב. יש לבחון היכן יש חשיבות למסורת, והיכן דווקא הדגש על ההזדמנויות העתידיות הוא המרכז, וכיצד חשיבה זו משפיעה על יחסי העבודה ותהליכי בניית התוכניות האסטרטגיות.

ג. כדאי לגלות סבלנות ולשאול בעדינות מדוע לפתע ישנם עיכובים בקבלת מידע שאתם צריכים. אולי העובדים בחופשה, או בתקופת חגים בעוד שאצלנו העניינים כרגיל. ואולי פשוט קצב העבודה שלהם הוא שונה משלנו הישראלים.

אפשר שאם דויד מהסיפור שלנו היה מכיר בחשיבות ובהשפעות של ממד הזמן על תרבות העבודה והיה מתאים את עצמו (to adapt) לפחות לחלק מצורות העבודה בוונצואלה הוא היה מצליח להקים את העסק שלו שם.

המאמר פורסם לראשונה באתר של ארגון הרכש והלוגיסטיקה בישראל


[1] Brake, T. , Walker, D. G. & T. Walker, Doing Business Internationally: The Guide to Cross-Cultural Success, New York: IPP, 1995. P. 50.

תגובות»

1. גליה בר שלום - 14/06/2010

מריון את המומחית, אין מה לומר….

2. Marion Burgheimer - 14/06/2010

המון תודה. יש לי חיוך גדול על הפנים.

3. עינת אדר - 17/06/2010

יופי של מאמר. היה מעניין לקרוא על ההתמקדות בעתיד לעומת העבר.

4. Marion Burgheimer - 17/06/2010

תודה רבה עינת על מה שכתבת.
וגם על הנקודה שהדגשת בקשר לנקודה של זמנים- עבר/הווה/עתיד.
אני מקווה שזה עוזר להבנת העבודה בסביבה חוצה תרבויות.
שיהיה לכולם בהצלחה בפעילותם.

5. אריה - 17/06/2010

מריון,
אני רוצה לקחת את המאמר שלך לכיוון קצת שונה.
נראה שכולם עסוקים בללמוד וללמד על סין.
נראה שמעטים מוכנים להתמודדות נכונה עם השוק ההודי שמתפתח בצעדי ענק וכמעט אף אחד לא מתייחס לשוק הדרום אמריקאי.
חיים שם מאות מיליוני אנשים, יש שם כלכלות ענקיות(ברזיל, ארגנטינה) שמתפתחות בקצב אדיר וכדאי להתחיל לשים לב אליהם.
נכון, לזמן יש שם מימד וחשיבות משלו אבל גם שם שעון הזמן מסתובב לאותו כיוון כמו בשאר העולם והשעות הכלכלי מסתובב בקצב מהיר
My two cents
אריה

6. Marion Burgheimer - 17/06/2010

אריה שלום
פעם ראשונה שאתה מגיב בפומבי ולא במייל פרטי.
וכרגיל דורש מספר פעמים לקרוא את הכתוב, ואז לחשוב.

אז נראה לי שדווקא טוב שסיפרתי סיפור (אמיתי) על מכר שלי ועל הניסיון לעסוק עסקים בוונצואלה. אומנם כל מדינה בדרום אמריקה, היא תרבות בפני עצמה, שמושפעת מהיסטוריה, גיאוגרפיה מרקם אוכלוסיה, ואפילו שפות (ברזיל פורטוגזית), וגם ביטויים ייחודים לכל מדינה גם בקרב מדינות דוברות ספרדית.
אבל היבט הזמן והחשיבות שלו בשלושת המימדים שהצגתי, יכולים -אני מקווה- לתרום בהכרת צד נוסף בעולם שלנו, כדור הארץ.
תודה על Your two cents שלך
מריון בורגהיימר

7. Gad Benett - 29/06/2010

זה הרי ברור שכל תרבות מתייחסת בצורה שונה לאותם הדברים וכולל כמובן ניהול הזמן.עד כאן הכל ידוע וברור.
מה שהפתיע אותי בסיפור שלך הוא שדוד ידע ספרדית על בוריה. שפה היא לא רק ידיעת אוצר מילים אלא היא המפתח להעמיק ולהתערב בתרבות. נראה שהוא ידע ספרדית במובן המילוני של המילה, אבל לא טרח להתעמק בתרבות הלטינית. אי אפשר לבוא למקום כל כך שונה ממקום המוצא שלך ולצפות להתנהגות זהה.

8. Marion Burgheimer - 29/06/2010

גד
תודה רבה על תגובתך. והנה אגלה עוד פרט שהוא העביר חלק מחייו לפני שבא לעשות עסקים בונצואלה, במדינה זו כילד. אבל כנראה שהתרבות במדינה בה הוא נולד (ארה"ב) הייתה באותו שלב בחייו, מאוד טבועה בו, באופן ההתנהלות הציפיות, שלמרות שכמו שאתה מציין, יש הבדלים רבים בין התרבויות, הוא המשיך להתנהל בדרך המוכרת וטבועה בו.
זו שאלה מהותית בעת עשיית עסקים בינלאומית של כמות ההתאמות ויכולת ההתאמות של אדם לסביבה חדשה או שונה, בכדי להתנהל באופן אפקטיבי בעת עשיית עסקים.

תודה רבה.

9. יוסי - 29/06/2010

מצוין
יש בפוסט נקודות מאוד חשובות.
לפעמים לא צריך להיות מארץ אחרת כדי שיהיו פערים ביחס לזמן.
גם בארץ זה קיים. אנשים שנוהגים להגיע בזמן מול כאלה שלוקחים את הזמן באיזי.

10. Marion Burgheimer - 29/06/2010

תודה רבה יוסי על תגובתך.
וגם ישראל היא מדינה עם אנשים מתרבויות רבות. נכון.

11. צרפת וגרמניה- הילכו עסקית יחדיו? 10 אבחנות ניהוליות וארגוניות בין תרבותיות. « Intercultural Workshops for International Companies - 05/08/2010

[…] זמנים- באחד הפוסטים הקודמים התייחסתי למשמעות מימד הזמן בעסקים. ההשוואה בין גרמניה לצרפת, היא דוגמא מצוינת לפעילות […]

12. Zohar Bazak - 10/09/2011

מארוין שלום,
לארונה נחשפתי למאמריך והם מסקרנים.

עולה בי שאלה עד כמה ניתן לצפות גם מהצד השני לבקיעות בגין התרבות הישראלית והמנהגים בה?

Marion Burgheimer - 10/09/2011

זוהר שלום
תודה על התגובה.
זו שאלה שאני נשאלת לעיתים קרובות בסדנאות.
התשובה שלי כאן תתחלק למספר נקודות:
1. אפשר , ויש הרבה מקרים שזה נעשה, שכמו שאנו הישראלים לומדים על התרבות עימה אנו עובדים, גם הם לומדים על התרבות העסקית הישראלית והמנהגים בחברה הישראלית.
ככול שהמודעות לתחום הבין תרבותיות גוברת בעולם, יש יותר ויותר ספרים, מאמרים, קורסים, סדנאות ועוד שנערכים לחברות שונות בעולם.
2. בכל המצבים יש ידיעה לשני הצדדים שעובדים עם אנשים מתרבויות שונות. העובדה הזו מחייבת את כל הצדדים להתנהג קצת אחרת, אפילו במובן הכי בולט- תרגום. הצורך של הצד השני בהרבה מקרים להיעזר במתורגמן, וגם הישראלים שנעזרים במתורגמן, מאטה את קצב התקשורת, ודורשת מכל הצדדים להשתמש במיומנויות שהם אינם משתמשים כאשר הם מבצעים עסקים או עובדים בצוותים עם אנשים מאותה תרבות.
3. שאלה נוספת, שנשאלת והיא חשובה במיוחד בהיבט של עסקאות, מי הלקוח ? ואז כיצד זה משפיע על מערכת היחסים.
4. נקודה נוספת שאבקש להציג, שיש מקרים שאפשר שהחברה הישראלית תזום פעילות כזו. לדוגמא אני העברתי סדנא בנושא תרבות עסקית ישראלית בחברה שיש לה הרבה מאוד נציגים ומפיצים בחו"ל. ואז במסגרת כנס חברה נערכה פעילות כזו, שאפשרה דיון על הדילמות שהאנשים מחו"ל חווים במפגש עם התרבות העסקית הישראלית, והתרבות הישראלית בכלל.
דוגמא אחרת- בחברה שבה עבדתי היה עיתון שיצא פעם ברבעון, ובכל רבעון היה טור שהוקדש לאחת מהתרבויות והמדינות שבהן החברה הבינלאומית עבדה. העיתון חולק בקרב כלל העובדים.
מקווה שזה משיב לשאלותיך
שבת שלום
מריון בורגהיימר

13. מריון בורגהיימר - 29/12/2011

http://www.bbc.co.uk/news/world-12849630 הפוליטיקה של הזמן
The politics of time


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: