כניסת חברות בינלאומיות לשוק הישראלי וחשיבות הכרת התרבות הישראלית

בשבוע שעבר החלה לפעול בישראל חברת גאפ. בהצלחה.

אותי עניינה הכתבה שפורסמה בעקבות זאת בדה מרקר ביום שישי שסקרה את כניסת הרשת גאפ לישראל מול כניסתן של חברות בינלאומיות אחרות לישראל.

בניתוח הסקירה ניתן להבחין במספר שיקולים חשובים, שקשורים לתרבות, בנוסף להיבטים כלכלים פרופר, שיש לקחת בחשבון בעת התאמת רשתות הקמעונאיות כמו ביגוד ומזון לקהל הישראלי:

• מזון– גם במקרה של dunkin's dounts, של סטארבקס שלא הצליחו לאורך זמן בישראל, וגם במקרה של מקדולנד נושא הטעם הישראלי היה מהותי. מקדולנד שמצליחה כרשת בישראל, אף התאימה את הטעמים ביצירת מוצר אחד שנעשה על גחלים.

• מבנה גוף– לפי הכתבה אחת הסיבות שבנטון לא הצליחה הייתה, מבנה הגוף של ישראליות מול האירופאיות.

• אסוציאציה שהשם מעניק– בכתבה צוין שמקדולנד מעניק אסוציאציה של אמריקה. וזה חשוב בתודעה של הישראלי. הזיהוי עם מקום שהרבה ישראלים מעריכים מעניק נקודות זכות בשיווק. לדעתי מקדולנד מוכר גם מסרטים דבר שעוזר בקליטת השם כרשת.

זה מזכיר לי שהשבוע קרובת משפחה שלי שמעה בטיול, מישהו שאמר שחנות גאפ (בקמץ באות א') נפתחה, ומיד קפצה מישהי אחרת ותקנה לגאפ (בסגול באות א). שיקולי שם וצורת ההגייה שלו משפיעים.

• נקודה נוספת- עיצוב החנות – בישראל חנויות רשת הינן גדולות יחסית, בעיקר בהשוואה לחנויות ייחידניות (חישבו על חנויות הספרים ברשתות מול החנויות הפרטיות). יכול להיות שגם זהו שיקול מסוים שצריך להיות בבנית חנות מרשת בינלאומית בישראל.

• מחיר– זהו קריטריון חשוב מעין כמותו בכל תחום. והוא בעיקרו כלכלי. אבל יש גם אלמנט של תרבות- כמות ההנחות, הריבוי שלהן, מול למשל התאריכים הקבועים של הנחות שיש בחו"ל.

• נגישות– איקאה אף מגדילים לעשות בכך שהקטלוג מגיע לבתים וכבר מצוינים מחירים. אני יכולה להעיד שלי זה עזר כי בפעמיים שהגעתי בחיי לחנות, ידעתי בדיוק מה אני צריכה ופשוט הלכתי מהר בשביל עד שהגעתי למה שרציתי , מבלי להסתובב ולהתלבט בבחירה של מוצר.

כל הנקודות הללו מראות עד כמה תרבות משפיעה על הצלחת עסקים, בנוסף לשיקולים כלכלים, שיווקים ומסחריים שגם הם מאוד חשובים בתהליך החדירה של רשת בינלאומית לשוק הישראלי.