jump to navigation

מה הקשר בין אלים מהמיתולוגיה ההינדית לחברת שירותי הסעות? מבחר סרטים בין-תרבותיים 12/03/2013

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , , ,
5 comments

בחודש פברואר הועלה ליוטיוב סרטון שבו משתמשים באל יאמה, אל המוות במיתולוגיה ההינדית, כדי לעורר מודעות לשירותי הסעות עבור נהגים ששתו. הסרטון נעשה בשיתוף משטרת התנועה בעיר Chennai בהודו וטאפס בר מאותה עיר. המעניין בסרטון הוא השילוב במידע תרבותי יחד עם המתיחה שנעשת עבור הנהגים למען העלאת המודעות לשירות המוצע.

סרטונים, סרטים ובכלל כל אמצעי ויזואלי, הם דרך מצויינת לחשיפה וללמידה בצורה חוויתית על תרבות. באמצעות התמונה, הדיאלוג בסרט, הלבוש, האוירה, הסיפור עצמו, השפה, וכל ההתרחשויות שקורות בסרטים, אנו יכולים ללמוד יותר על ההיסטוריה של מקומות ותרבויות שונות, ועל האנשים שחיים באותה תקופה אותה מתאר הסרט.

מסיבה זו החלטתי להציג בפוסט זה מספר סרטים שאני מקווה שבאמצעות הצפייה בהם תחוו מפגש בין תרבותי מעניין ומהנה.

הסרט הראשון שאני מבקשת להציג הוא הסרט 'כבוד ורעדה'. הסרט מתאר שנת העבודה ביפן של אמילי, אישה בלגית, אשר גדלה ביפן בחמש השנים הראשונות לחייה וחוזרת לשם בתור מתורגמנית בחברה יפנים גדולה. הסרט מתאר בצורה ברורה את הבדלי התרבות בין יפן להרבה ממדינות המערב. נושאים של תקשורת בין אנשי מערב ליפנים, דיבור למנהל ומענה למשפטיו, הירריכיה ומשמעותה, יחסים בין קולגות, נאמנות לעבודה,  היחס לזרים ביפן ועוד נושאים, מועברים ומוסברים תוך כדי הצפייה.

הסרט השני הוא הדרך הביתה שבסינית נקרא "אבי ואימי" (ולתרגום יש השפעה). הסיפור מציג דרך עיני הבן שחוזר לכפר להלווית אביו, את סיפור האהבה שהיה בין הוריו. הוא גם מתעמת עם השאלה של קיום מסורות עבר ומילוי בקשות הורים. הסיפור הוא רגשי, אבל דרכו הרבה מסורות ותפיסות עולם סיניות נחשפות: היררכיה, משמעות בית, כפר, קבוצה ומשפחה, משמעות תפיסת העולם והמילה דרך, תהליכים פוליטיים שקרו בסין, החיים בכפר מול החיים בעיר, משמעות בתי הספר ועוד.

המפגש הבין תרבותי אמריקאי/הודי נחווה בסרט "עוברים להודו". סרט שמספר על מנהל אמריקאי שצריך להכשיר עובדים הודים שישמשו כנציגים טלפוניים במיקור חוץ. חוץ מהדילמה החשובה של משמעות מיקור חוץ בחברות שונות, יש כאן חשיפה טובה לערכים חשובים בחברה ההודית מול החברה האמריקאית. הדיון ששני השחקנים בסרט מקיימים על משמעות העבודה, משפחה ואורח חיים בהודו ובאמריקה משקף היטב את הערכים שמניעים כל צד בפעילותו. כמו כן מכיוון שמדובר על רילוקשיין, גם הנושא הזה נדון מזויות שונות.

אבל לא תמיד צריך ללכת למפגש בין-תרבותי בינלאומי. לפעמים מספיק להסתכל על מה שקורה בתוך המדינה בין מגזרי האוכלוסיה השונים בכדי ללמוד על המדינה וההבדלים התרבותיים שבתוכה. דוגמא לך יש בסרט "ברוכים הבאים לצפון" סרט מבדר שמציג את ההבדלים בהתייחסות של תושבי דרום צרפת לתושבי צפון צרפת, בעקבות מעבר של עובד בדואר לניהול סניף בעיר ברג (Bergues) בצפון המדינה. הייחוד של המבטא, השפה האזורית, המפגש בין תפיסות ומחשבות שמדמיינים על אנשים לבין מה שפוגשים בפועל, ההתמודדות של אדם בסביבה חדשה עם הטעויות שהוא לפעמים מבצע בשלבי ההתאקלמות, משתקפים היטב בסרט זה, בשילוב של חיוך וצחוקים מרובים.

ההבנה של ההיסטוריה של דרום אפריקה היא חיונית בכדי להבין את התרבות של אותה מדינה והיחסים בין השחורים ללבנים. מהי דרך המחשבה שלוותה את האנשים בתקופת האפרטהייד, ומהי המשמעות של נלסון מנדלה בחיי כלל תושבי המדינה. הסרט "להתראות באפאנה" מציג את התקופה בה נלסון מנדלה היה בכלא, את היחסים שמתפתחים עם הסוהר שלו, ואת החברה באפריקה באותה תקופה. זהו מסמך היסטורי (סיפורי) אבל נראה לי משמעותי להבנה של ההיסטוריה של מדינה זו.

סרט קליל בהרבה שמראה מפגש בין תרבותי בתוך החברה הבריטית, הוא הסרט "שחקי אותה כמו בקהאם." ג'סמינדר בחורה ממוצא הודי שחיה בלונדון שואפת לשחק כדורגל מקצועי בעקבות הערצתה לבקהאם. המתחים בינה לבין הוריה וסביבתה, לגבי תפקיד האישה, מקום האישה בחברה, תהליכי קבלת השונה לתוך כלל החברה, ועוד, מוצגים בצורה טובה בסרט זה.

הסרט האחרון הוא בעצם הסדרה סיינפלד, שבפרקים השונים שלה מדגישים מאפיינים מהחברה והתרבות האמריקאית בצורה מצחיקה וחכמה. הנה לדוגמא הקטע שמראה כיצד ג'ורג' קוסטנזה אומר לסיינפלד שהוא מחשיב אותו כחבר טוב כל כך שלא יסגיר אותו למשטרה גם אם יהרוג משהו – הפאן הלגליסטי בחברה האמריקאית, מול קריימר שאומר שיסגיר את סיינפלד, את ההמשך ראו כאן.

יש עוד הרבה מאוד סרטים שדרכם ניתן ללמוד על תרבויות שונות. אשמח לשמוע את המלצותיכם.

 חג פסח שמח לכולכן/ם!

מודעות פרסומת

מקבץ קישורים למאמרים וכתבות בנושאי רילוקשיין, לבוש ושפת גוף, Cultural Etiquette ושונות והכלה בין תרבותית 23/06/2012

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , , , ,
1 comment so far

בחודש האחרון קראתי מקבץ של כתבות שהיו כל כך שונות אחת מהשנייה, שהביא אותי להחלטה שבפוסט הפעם, אתן לכם/ן את הבחירה במה להתעמק ע"י הפנייה למאמרים או לכתבות השונות. קיבצתי את המידע לפי נושאים, ואני מקווה שכל אחד ואחת מכם/ן, ימצא לפחות כתבה אחת מעניינת לקריאה.

קריאה מהנה ומעשירה.

תחום רילוקשיין

1. כתבה שמציגה נתונים מדאיגים (לדעתי) לגבי היקף ההכנה הבין- תרבותית לקראת נסיעה לרילוקשיין של המוצב ובני משפחתו, ואת ההשפעה שיש לכך על השהות וההתאקלמות של המוצב ומשפחתו במדינת היעד.  מי שרוצה להעמיק, מוזמן לקרוא את הדו"ח כולו של חברת Korn/Ferry Institute, שמציג עוד נתונים מעניינים לגבי תהליכי הרילוקשיין, הכנה של המשפחה, התאקלמות, החזרה מהרילוקשיין למדינת המוצא. בעמוד 10 יש גם רשימה קצרה של 'טיפים' למוצבים עצמם, וכן לארגונים שעושים רילוקשיין לעובדים שלהם.

2. כתבה  בנוגע לרילוקשיין לתקופות קצרות, או רילוקשיין של 'שבוע-שבוע'. ד"ר חנה אורנוי, מתראיינת על ספר שהיא כתבה בנושא, ומציגה נתונים לגבי ההשפעות של סוג זה של רילוקשיין על העובד, משפחתו וסביבת העבודה.

3. מידע אינפו-גרפי על עליית מחירי השכירות של דיור בארה"ב– רלוונטי לכל האנשים שעושים רילוקשיין לארה"ב.

תחום לבוש ושפת גוף

1. כתבה שסוקרת את השינויים שיש בסגנון הלבוש בהווה בעולם, ואת המשמעות של השינוי עבורינו הישראלים.

2. כתבה שאומנם פורסמה ב 2011, אבל רלוונטית תמיד: משמעות המגע- נשיקות, לחיצות יד, מרחק ומרחב גוף, בתרבויות שונות. הכתבה הזו גרמה לי לחייך בגלל המימד האישי שבו הכותב מציג את המקרים שקרו לו ולמשפחתו במפגשים שלהם עם אנשים מצרפת, בריטניה וארה"ב. מומלץ.

Cultural Etiquette

1. כתבה שמתייחסת ל- Cultural Etiquette בצרפת. הכתבה הזו מציגה את הבעיותיות של הנחיות do and don't, כי כפי שכולנו יודעים, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ומה עוד שצרפת כ"כ גדולה, שמה שיהיה רלוונטי באזור אחד של המדינה, לא יהיה רלוונטי באזור אחר שלה. על אף אמירה זו, אני מצרפת את הקישור כי הכתבה מציגה את הנושאים השונים שנמצאים תחת המושג Cultural Etiquette וכמובן שחלק מהמידע נכון מאוד.

2. כתבה שהיא ראיון עם אמריקאית שכתבה ספר עבור סינים שרוצים לעשות עסקים עם אנשים מהמערב על ה Cultural Etiquette במדינות המערב. הכתבה מאוד מאוד הפתיעה אותי, ויצרה אצלי שאלות של חוסר נוחות כגון: איך אפשר להכליל את כל הארצות המערב תחת גג אחד? ומהו באמת היחס של המחברת של הספר כלפי קהל היעד של הספר ולתרבות הסינית העשירה שהוא מייצג? ועוד. בכל מקרה, אי אפשר לדעתי להחמיץ את הטון הביקורתי הבריטי, שלא לומר הומור אירוני בריטי, של העיתונאי לאורך כל הכתבה.

תחום שונות בין תרבותית

1. ב 24.5.2012 התקיים כנס שלישי של הפורום לגיוון בתעסוקה. הכנס היה מעולה. להלן קישור לסיכום של הכנס.

2. לרשת מלונות Hyatt יש דף אינטרנט שמעדכן על יוזמות ופעילויות בתחום שונות והכלה. לא כל הכתבות מעניינות באותה מידה לדעתי, אבל היתרון הוא הריכוז של כתבות, שמאפשר לנו הקוראים בחירה ממוקדת יותר בנושא השונות וההכלה. נקווה שהעדכונים יהיו רציפים לאורך זמן, וכך נוכל להתעדכן בנושא זה בקלות רבה יותר. בשבוע האחרון הועלו בדף קישורים לכתבות שעסקו בכנס של האו"ם Rio+ 20 , מכיוון שאחד מהנושאים שבהם עסק המפגש פסגה הוא Culture and cultural diversity as the 4th pillar of sustainability

3. כתבה על משמעות שונות והכלה בארה"ב נכון לעכשיו- שנת 2012, וחמש המלצות של המחבר בנושא זה. המעניין בכתבה זו, הוא הטון ה'כאילו' קליל של הכתבה, מול המשמעויות העמוקות של ההמלצות שהוא כותב על התחום הזה.

אשמח לקרוא תגובותיכם/ן, ולקבל מכם/ן המלצות לקריאה של כתבות ומאמרים נוספים. תודה.

העולם הוא גלובלי, אז האם באמת נחוץ ללמוד על ההבדלים הבין תרבותיים? 8 דוגמאות ונקודות למחשבה 06/08/2011

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , , ,
6 comments

את השאלה הכתובה בכותרת נשאלתי פעמיים במהלך סדנא שנערכה לאחרונה לקבוצה של אנשי שיווק ומכירות בינלאומיים בעלי ניסיון רב. השאלה הינה במקום לדעתי, לאור השינויים הטכנולוגיים הרבים שיש בהווה, ולכן התקיים בעקבותיה דיון קצר על המשמעות של שני הערכים: גלובליזציה ועולם גלובלי, ותרבות וניואנסים בין- תרבותיים. מצאתי לנכון להרחיב כאן את הדיון, ולהציג שמונה נקודות, על בסיס סיפורים שקרו לאנשים שאני מכירה, וכתבות שקראתי לאחרונה, שממחישות עד כמה גם בעולם גלובלי חשוב ללמוד ולרכוש מיומנויות בין תרבותיות.

א. אוכל– בשיחה עם אדם שעוסק בהכנה ובביצוע של משלחות בינלאומיות, הוא סיפר לי מקרה שבו התקיימה ארוחה בין איש עסקים מאירופה לקבוצת ישראלים במסעדה ישראלית. הישראלים ניגבו מהחומוס מהצלחת המרכזית, אך האירופי נמצא במבוכה, כי עבורו מקובל לקחת מהצלחת הכללית לצלחת האישית שלו. במקרה זה מארגן המשלחת, החליט להסביר על המקום את המנהג הישראלי לנגב יחד מאותה צלחת, ובכך הפר את המבוכה.

 ב. שפה, תרגום ודיבוב במאמר הזה הדן בסוגית התרגום של סרטים, משוחחים על הקושי שיש בדיבוב ובתרגום של סרטים במדינות שונות. תרגום ודיבוב דורשים התאמה תרבותית למדינה בה יוצג הסרט. דימויים של אנשים ומעמדות, במדינות שונות נראים ונשמעים אחרת, וזה מקשה על בחירת קול והמבטא הרצוי של המדובב, או בחירת המילים לתרגום של סרטים. הנה דוגמא לצורך במודעות ובידע על ההבדלים במשמעויות של מילים מאותה שפה במדינות שונות: אחת המרואיינות שמתרגמת סרטים לספרדית, רצתה להשתמש במילה Bicho בתרגום למילה חיידק, אבל היא נצבה בבעיה מכיוון שבפורטו-ריקו משתמשים במילה זו בסלנג לתיאור אזור באנטומיה של הגבר. ולכבוד זאת גם אצטט את סר ג'ורג' ברנרד שואו שאמר על האנגלית:

England and America are two countries separated by a common language.

 ג. שפת גוף מה המשמעות של חיוך בתרבותיות שונות? במאמר הזה מציגים את ההבדל במשמעות שניתנת לחיוך בארה"ב וברוסיה. בארה"ב חיוך הוא חלק מהווי היום יום, אנשים מחייכים כדרך להציג כוונות טובות במפגש ראשוני בין אנשים, אפילו במפגש קצר במעלית. ברוסיה לעומת זאת, במקרים רבים, שני אנשים זרים לא יחייכו אחד לשני, וחיוך אף יתפס כמשהו חשוד שיש להיזהר ממנו, שאולי בתמורה לחיוך יתבקש הצד השני לעשות דבר מה. כל נימוק שמוצג כאן טומן בחובו נימוק היסטורי, מה שמדגיש את החשיבות של למידה על היסטוריה של מדינות בעת עבודה עם אנשים מתרבויות שונות.

 ד. הומור– בדיחות מעולות בשפה אחת לא עוברות היטב בשפה אחרת. בנוסף וזה אף יותר מהותי, סטראוטיפים שמקובל לומר על עם מסוים, יתקבלו רע מאוד, אם יאמרו בבדיחות הדעת, מול אנשים מאותו עם. בקליפ הבא, השחקן והקומיקאי הפ קרקלינג, מחקה אנשים מתרבויות שונות: ארה"ב, צרפת, ספרד, איטליה, גרמניה, הולנד ועוד. אני די בטוחה שאם זה היה קורה בשיחה מול אנשים מאותן ארצות, הם לא היו צוחקים. (החיקוי מתחיל מהשנייה השלושים של הקליפ).

ה. אינטרנט והרשתות החברתיות­– האינטרנט נראה על פניו כאמצעי המאפשר את מימוש ההבטחות לגלובליזציה במסחר. זה נכון במידה מסויימת, אבל זהו בדיוק: במידה ולא כאכסיומה. הוכחה לכך היא הצורך ליצור התאמות תרבותיות בין אתרים של אותו ארגון במדינות שונות, והצורך להבין את משמעויות החוקים המקומיים, כחלק מהתאמה החוקית למדינות מסויימות.

בכתבה הבאה מתואר, תהליך של השימוש באינטרנט גם ככלי מקדם בעת פגישה עסקית, אבל באותה מידה גם מודגש הכעס וההפתעה משימוש באינטרנט עצמו במהלך הפגישה. מה שמדגיש את הצורך לרכוש מיומנות להתמודדות עם דברים בלתי צפויים. "…הכעיס אותי לראות שגם הסינים מרגישים בנוח לגלוש באינטרנט באמצע פגישה…אבל אז נפתחו לו העיניים והרגשתי איך המרחק בינינו הולך וקטן, ופתאום זה היההוא– שהתחיל להסביר –לי– על היתרונות של המוצר שלנו…"

נקודה זו גם ממחישה את הצורך להבין מהם אמצעי השיווק המקובלים בכל שוק בעולם. בפוסט הזה, תוכלו לראות גרפים שמראים את החדירה של האינטרנט לשוק הסיני, השימוש האינטראקטיבי של האינטרנט ע"י אזרחי סין.

ו. ואם דיברנו על התנהגות בישיבות, יש הבדל רב בין היחס לשימוש בטלפונים בישיבה בישראל מול מדינות שונות בחו"ל. כאשר סיפרתי לחברה שלי מהולנד שבחלק מהארגונים בישראל משאירים את הטלפונים הניידים על שקט או רוטט במהלך ישיבה. היא הייתה בשוק. היא אמרה שאצלה בארגון אין סיכוי שדבר כזה יקרה. נקודה זו מדגישה גם הצורך ללמוד כיצד נערכות ישיבות במקומות שונים, ועד כמה כל תרבות מוכנה להסחות דעת תוך כדי פעילות מסויימת בעת ישיבות.

ז. גם היחס לחופשה ואפשרות ליצירת קשר במהלך חופשה הוא שונה ממקום למקום. אומנם כיום יותר ויותר אנשים בעולם מקיימים קשר עם קולגות מהעולם העסקי בעת חופשה, במיוחד בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות, אבל עדיין ישנם מקומות רבים, בהם כאשר אדם יוצא לחופש הוא באמת מתנתק ולא מקבל שיחות מהעבודה. חבר שלי מבלגיה יצא במהלך חודש יולי לחופשה של חודש עם משפחתו באיטליה. הוא דאג לך שיהיה לו מחליף באותה תקופה שיענה על טלפונים דחופים, אבל גם הבהיר שהוא לא יהיה זמין במהלך אותו חודש לצרכי עבודה.

 ח. התמודדות עם שיטות עבודה שונות– הנקודה האחרונה שאבקש להציג זכורה לי היטב מניסיון החיים האישי שלי. כאשר עבדתי בחברה ישראלית שנרכשה ע"י חברה אמריקאית, לא הצלחנו להבין מדוע יש לבנות עוד מרכז תיעוד בנוסף על אלו הקיימים, במיוחד שבמחלקה שלנו, מחלקת מחשב, כמות השינויים היא רבה, ואיננה שייכת לתחום הליבה של החברה. "מה נצטרך לתעד כל שינוי קוד שעשינו בתוכנה?" שאלנו את עצמינו, וחששנו שקצב העבודה יואט, בשל הצורך לקבל אישור לכל שינוי. עם הזמן ראינו את היתרונות בשיטת עבודה זו, אבל למדנו מכך עד כמה התיעוד חשוב לאמריקאים בשיטת העבודה שלהם, דבר שלנו, במסגרת סוג העבודה הספציפי שעשינו היה דגש רב יותר על הביצוע של המטרות.

יש בוודאי עוד נקודות רבות שיכולות להדגים כיצד על אף היבטי הגלובליזציה הקיימים בהווה, ישנה חשיבות ללימוד והבנה בין-תרבותית ולרכישת מיומנויות להתמודדות עם הבדלים בין תרבותיים בעולם העבודה.

אשמח לקרוא כאן בתגובות, דוגמאות ומקרים נוספים שקרו לכם או למכרים שלכם, במהלך נסיעות בעולם, שמדגימים מקרים של התמודדות עם הבדלים בין תרבותיים. תודה.

סמול טוק, שיחות חולין ושיחות צדדיות בתרבויות שונות 10/07/2011

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , ,
5 comments

בסרט "עוברים להודו" ישנו דיאלוג בין טוד המנהל האמריקאי שהגיע להודו בכדי להכשיר צוות עובדים למענה לשירות לקוחות טלפוני, על נושאים רלוונטיים לתחילתן של שיחות בינם לבין הלקוחות שיתקשרו בעתיד מארה"ב. בקטע זה ישנם אלמנטים חשובים:

 1. טוד משתמש במילה "סמול טוק", ואחד העובדים שואל מה זה.      
 2. טוד מציע לשוחח על ספורט ובתגובה אחד העובדים שואל אם קריקט יהיה נושא ספורט טוב לשיחה?

שתי השאלות הינן חכמות, והסיבה לכך היא שאומנם בארה"ב שיחות פתיחה כאלו נקראות סמול טוק, אבל במקומות אחרים קוראים לזה "נושאים צדדים", "שיחות חולין" "שיחות היכרות", ואף יש תרבויות שמושג זה לא קיים. בנוסף כפי שהשאלה השנייה מראה, הנושאים השונים קשורים ישירות לתרבות ולאופי החברה בה אדם חי. לא ניתן יהיה לדבר על כל נושא ספורטיבי, או אחר, ללא ידע מסוים בתחום, ובמידת הרלוונטיות שלו לאנשים באותה מדינה.

 סמול טוב מוגדר כ

A conversation for its own sake, or "…comments on what is perfectly obvious." It is an informal type of discourse that does not cover any functional topics of conversation or any transactions that need to be addressed.

ברוניסלב מאלינווסקי היה בין הראשונים שחקרו את הנושא ב 1923 והוא זה שגם הטביע את המושג phatic communion והציג אותה כאחת מהמיומנויות החברתיות שנירכשות ע"י האדם.[1]

במקרה זה נשאלת השאלה מה המטרה של שיחות אלו במפגש העסקי:

1. האם זה בכדי להפיג את המתח, ואם כן, אז מי מפסיק את השיחה ומפנה אותה להיבטים עסקיים?
2. האם זה בכדי למשוך זמן? ואם כך כמה זמן יש לבצע זאת?
3. מה התועלת של שיחה כזו לשני אנשים (או יותר) שנפגשים למטרה עסקית?
4. אילו נושאים טובים לשיחות אלו?
5. איך מתגברים על דילמות שנובעות משאלות שבתרבות אחת נחשבות טבעיות לחלוטין, מול תרבויות אחרות בהן השאלות נחשבות לחדירה לפרטיות?
6. מה עושים במצב בו נראה שאין מה יותר לומר בשלב מסוים, ועדיין לא נגשים לדיון העסקי?

יש לצאת מנקודה הנחה שמפגש בין אנשים טומן בתוכו עניין אבל גם יתכן מבוכה בשל חוסר ההיכרות ביניהם. השיחה מאפשרת לשני הצדדים ללמוד אחד את השני. השיחה גם מאפשרת לפתח את הסקרנות שיש בכולנו כלפי אנשים עימם אנו באים במפגש, ולהעשיר אותנו בידע חדש.

העניין הוא שבתרבויות שונות לשיחות אלו ישנן משמעויות שונות, והדבר קשור לציר שנע בין מתן דגש רב יותר למשימה העסקית או הארגונית, לבין הצורך לבנות יחסים בין אישיים מעמיקים לפני וכתנאי לביצוע העסקה.

בספר של טרומנפאאר והמפדן-טרנר מסופר על שתי קבוצות אנשי עסקים שהגיעו לארגנטינה למשך חמישה ימים למפגש ראשון עם חברה מקומית. הצוות האמריקאי התמקד רוב הזמן בהצגת הנתונים הסטטיסטיים והכלכלים הקשורים לביצוע העסקים. לעומת זאת הצוות השוודי שם את הדגש על בילוי משותף והיכרות עם האנשים לאורך ארבעה מתוך חמשת הימים של הביקור. השוודים הם אלו שקיבלו את האור הירוק להמשך המפגשים, ואחת הסיבות היא הקשר הבין אישי שהם יצרו עם אנשי החברה המקומית. התרבות הארגנטינאית שמה דגש רב על הצורך לבנות קשר בין אישי של אמון בין הצדדים, וההיכרות שיכולה להימשך זמן מה, מעבר לפגישה אחת וכמובן לשיחה קצרה, עדיין נחשבת במידה מסויימת למיומנות הסמול טוק, שיחות חולין או שיחות צדדיות, כי היא אינה עוסקת במטרה העסקית גרידא לשמה הצדדים נפגשו.

בצרפת ישנו דגש רב על עריכת שיחות מגוונות לאורך הארוחות והמפגשים השונים, כחלק מתהליך בניית יחסים, מתוך מטרה לתהות על קנקנו ואישיותו של האדם ויכולת ההתבטאות שלו מבחינה אינטלקטואלית.

בארה"ב מקובל מאוד לבצע סמול טוק בין אנשים, כחלק משבירת הקרח בעת מפגש חברתי וגם עסקי עם אנשים לא מוכרים, וכטקטיקה של הימנעות משקט בזמן למשל שמחכים למישהו (רופא). מכיוון שנוהג חברתי זה הינו כל כך מקובל ומצביע גם על קוד נימוס ועניין כלפי אנשים, ישנם מדריכים רבים באינטרנט שמלמדים כיצד לבצע זאת.

בסין ליחסים יש משקל אדיר בבניית ובפיתוח תהליכים עסקיים. המושג Guanxi, טומן במשמעותו את המילה יחסים, אבל גם הרבה מעבר, כי הוא כולל גם את הקשר הבין-אישי שנוצר וכן גם את המחוייבות שנוצרת בין הצדדים לאורך זמן כחלק מתהליכי ההיכרות. כאשר בשלב הראשון, עליו אנו מדברים בפוסט זה, יש שאיפה למצוא נקודות השקה ועניין בין האנשים. בשלב הבא תתפתח  מחוייבות בין הצדדים באמצעות אינטראקציות חברתיות ועשיית טובות אחד כלפי השני. זהו תהליך מורכב, ולכן משך זמן ההיכרות והשיחות הצדדיות יכול לכן להימשך זמן רב, ולחזור על עצמו לאורך כלל המפגשים במשולב עם התהליכים העסקיים, ולכן גם יש את היציאות בערבים למסעדות השונות.

לעומת זאת בגרמניה, לפי מחקר שנעשה לאחרונה,[2] המילה סמול טוק לא קיימת, ורבים רואים בשיחה מעין זו כ"גיבוב מילים חסר משמעות". זה לא שלא מתקיימות שיחות מעין אלו, אבל היחס והאהדה כלפיהן נמוכים בהרבה מאשר בתרבויות אחרות, ומכאן שפרק הזמן המוקדש לכך קצר יותר.

לשאלה מי מוביל ברוב המקרים את תהליך שיחות ההיכרות הללו, ישנם חוקרים שטוענים שזהו המארח, כי הוא זה שיקבע מתי ניתן להתחיל לדבר על היבטים עסקיים. הקושי שנוצר אבל עבורינו הוא שברוב המקרים אנו מגיעים למדינת היעד מוגבלים בזמן (כרטיס טיסה), ועל כן צריכים להיות ערוכים לכך שלא תמיד נממש את כל המטרות שהצבנו לעצמינו באותו מפגש, וכן שניתן שדווקא הצד השני ישתמש בלחץ הזמן כטקטיקה שתקשה עלינו בשל הלחץ שהוא יכול להפעיל לקראת סוף השהות באותה נסיעה.

נושאים טובים לשיחה משתנים ממקום למקום, אבל ככלל יש מספר נושאים שיכולים להתאים ברוב המקרים כמו מזג האויר, האוכל, הנוף, הטבע, ההיסטוריה של מקום בו נמצאים, אישיות חשובה שמוערכת שמבקרת באותו זמן במדינה. יש להימנע מנושאים שעשויים לגרור דיון ביקורתי מהצד השני. לגבי ספורט, אם למשל יש אירוע חשוב באותה עת, ניתן לעלות זאת מתוך שאלה של סקרנות, ולבקש מהדובר המקומי לפרט על האירוע והקבוצות. בדרך זו תעניקו לדובר המקומי אפשרות לדבר על מדינתו.

במקביל יש לזכור שהדובר המקומי יכול לשאול שאלות שלנו כאורחים לא יהיה נוח עימן, למרות שבמקום מקובל לשאול שאלות אלו (משכורת, מצב משפחתי, גיל). יש לחשוב על תשובות אפשרויות ולדעת להסביר ולנמק בצורה שתספק מידע מצד אחד, וגם תאפשר לכם להרגיש בנוח, מצד שני. לאחרונה אני עוקבת אחרי דיון באינטרנט שדן בתחושה של אנשים זרים כאשר הם נחשפים לשאולות לגבי סוג הדם שלהם ביפן. נושא שנחשב למקובל במדינה זו. איך אתם הייתם מרגישים אם היו שואלים אתכם זאת? כפי שתוכלו לקרוא כאן וגם כאן בידיעה שמתארת את אחת מסיבות ההתפטרות של שר ביפן לאחרונה, זהו נושא מקובל שם, ומהווה דוגמא טובה לנושאי השיחה המגוונים הקיימים בין אנשים.

לבסוף אבקש לציין שמיומנות השיחות הללו היא מיומנות נרכשת, ושמודעות, תרגול, פיתוח העניין והסקרנות באחר, תוך מוכנות לפתיחות וגורם הפתעה יחזקו מיומנות זו לאורך זמן.

 והנה בגישה הומוריסטית, קישור לסרטון שמראה את המקור לשיחות סמול טוק בעולם


[1] http://en.wikipedia.org/wiki/Small_talk_%28phatic_communication%29#cite_note-0  Small talk (phatic communication)

[2] http://www.bbc.co.uk/news/world-europe-13545386 What Paddington tells us about German v British manners

הדרקון הסיני הרעב: הקשר בין זיהוי והבנת מאפיינים בין-תרבותיים לפעילות מושכלת בסביבת העבודה הבינלאומית 20/02/2011

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , ,
1 comment so far

בחודשים האחרונים מופיעות כתבות רבות בעיתון דה מרקר על סין מהיבטים כלכליים ועסקיים, בעיקר. אחת הכתבות שתורגמה ממגזין אקונומיסט נקראה " הדרקון הסיני רעב".

הפירוש של המילה דרקון סיני לפי וויקיפדיה הוא חיובי: "הדרקון הסיני הוא יצור אגדתי המופיע במסורת הסינית, ומשמש בה כסמל מבשר טובות. הוא מהווה את התגלמות היאנג, ומקושר עם מזג האוויר והמים בתור מביא הגשם. אבל עצם הוספת המילה 'רעב', ממחישה את התחושה שיש בכתבות רבות בהווה של חשש עצום ממדינה זו והתרחבות פעילותה בספירה העולמית.

בקריאת הכתבה המאוד מעניינת על כלכלת ומדיניות סין ויחסיה עם חברות מערביות, שמתי לב למספר נקודות שמדגישות את החשיבות שיש להבנה בין- תרבותית, כאמצעי להבין את הצד השני ואת המניעים לדפוס התנהגותו. וכן על צרכי ההתאמה ששני הצדדים נדרשים להם, כדי להצליח עסקית ובין-אישית.

הנה נקודה לדוגמא: נושא ההיררכיה בעבודה בסין והשפעתה על תהליכי קבלת החלטות, על אפשרויות היוזמה, על היכולת להביע עמדה בדיבור חופשי ומביע עמדה מול הדרג הבכיר, ועוד.

החברה בסין היא היררכית. יש חשיבות רבה לאנשים מבוגרים, לדרג הבכיר בחברה, לותק וכדומה, וזה משפיע על יכולת ליזום דברים, להביע עמדה. וכך נאמר :" מנכ"ל לשעבר של חברה אירופית שנמצאת כיום בבעלות ענקית סינית, אמר כי הוא מחבב את עמיתיו החדשים, והוסיף כי היעדר השיח הפתוח יוצר חיכוכים. "איש אינו חולק על מה שהממונה הישיר שלו אומר. לעולם, לעולם, לעולם. ההחלטות מתקבלות במקומות אחרים."

בנוסף לכך- יש מעטה של סודיות של דרכי עבודה שגם, בין השאר, נובע מהמרחק הג"ג, ואי יכולת לראות באופן פיסי ('ישר בעיניים') את העבודה שנעשת בחברה. ההיררכיה גם משפיעה על דרכי העבודה והמחשבה של הדרג הבכיר שלא חייב להסביר למה תוכנית שונתה, זו החלטה מלמעלה שבחברה היררכית מקבלת כהחלטה, גם אם לפני כן כן נערכו דיונים שונים, בהם הוצגו ונבנו תוכניות על ידי כלל הצוות.

"מהנדסי החברה נהיו מתוסכלים מכך שתוכניותיהם נשלחו לסין ועברו שינויים. קשה לחברות סיניות לנהל חברות זרות, לדבריו, "זו חברה מעמדית ביותר". בכיר אחר שעבד גם הוא מול אותה חברה התלוצץ על מה שכינה "אפקט בייג'ין", ואמר כי "אף שמכרתי להם ועבדתי אתם במשך שנה, אין לי שמץ של מושג איך הם עובדים. כמעט כל ההנהלה הבכירה כבר עזבה, והעובדים בדרג הנמוך יותר מחפשים עבודות חדשות".

ההיררכיה גם משפיעה על היכולת לקבל החלטה במהירות, כי כל שלב בפעילות דורש אישור, כל שלב בפעילות דורש פעולה ושיחות במספר דרגים, ובחינה של ההחלטה והשפעותיה על שאר הנקודות המשיקות לה עסקית או פרוייקטלית.

"הדבר אינו משותף לכל העסקות, אך גם אינו חריג. מנהל לשעבר של חברה אירופית שנרכשה שנשאל לגבי תוכניות המיזוג אמר: "על הנייר הן נראו טוב, אך הן נחלו כישלון חרוץ". קבלת ההחלטות נמשכה חודשים – "גם בדברים הפשוטים ביותר".

מצב זה מביא לכך שהנהלות רבות במערב עוזבות את החברה אחרי רכישה/מיזוג של חברה מערבית עם חברה סינית: " הוא סיפר כי "כמעט כל אנשי המפתח עזבו. לא נשאר כלום מהחברה" במטה הראשי שלה יש רק מעטפת."

והנה הנקודה של הצעת דרך לביצוע התאמה- חלקית אומנם, אני מסכימה- אבל בכל זאת סוג של התאמה, למבנה המערבי, בהנחה שחברות סיניות נוספות ירכשו חברות במערב: "לאור זאת, קשה להאמין שחברות ופוליטיקאים מסין ישאפו לפעול עם יד קשורה מאחורי גבם. ואף כי ייתכן שרבות מהחברות הגדולות במדינה לעולם לא ייראו כמו חברות מערביות, עם בעלות מבוזרת של מחזיקי מניות וללא תלות במדינה, ייתכן כי יהיה עליהן להסתגל במידה כלשהי לתבנית זו כדי להצליח בעסקות חוצות גבולות."

ובהמשך כתוב ש "פקיד ממשל סיני בכיר אמר החודש בנאום שנשא כי יש לשים דגש על תפקיד החברות ה"פרטיות" הסיניות, שבדרך כלל נתונות פחות למרות הממשל. כדי לטפל בחששות מצד מדינות אחרות באשר לשליטה פוליטית, ייתכן כי סין תהיה חייבת להתיר את אחיזתה בחברות הענק הממשלתיות, ולוודא שמבנה הכוח שבהן שקוף יותר."

לבסוף, מוצג גם היבט נוסף שקשור להיבטים של סוציאליזציה– והוא הגיל: "רוב המנהלים שרואיינו חשו גם כי הדור הבא של מנהלים סינים, שנמצאים כיום בגילי 30 ו-40 עם חינוך וניסיון בינלאומיים, יתבררו כיעילים יותר מחונטת המנהלים הנוכחית."

וזה בעצם מציג היבט נוסף של תרבות, שהוא מימד ההשתנות שלה מהשפעות חיצוניות, ובין-דוריות, כאשר ערכי ליבה ישארו, אבל הדרכים והפעולות מסביב, יושפעו משינוי הזמן.

בהצלחה בפעילותכם, ואני מקווה שניתוח הכתבה ממחיש עד כמה לימוד, זיהוי והבנה, של מאפיינים וקודים בין- תרבותיים, מאפשר בחינה וניתוח מושכל של השפעת התרבות על עולם העבודה והעסקים, ופיתוח יכולת פעילות יישומיות  בעבודה עם אנשים מתרבויות אחרות.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1204191&contrassID=0&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

China Dragon Cultural Competency

פעילות חברות בשווקים בינלאומיים: הזדמנויות ואתגרים ניהוליים, תרבותיים, וכלכליים 07/04/2010

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , , , ,
1 comment so far

בפוסט שכתבתי לאחרונה בדף שלי בקפה דה מרקר, שם אני מנהלת את קהילת ניהול וקריירה, התייחסתי לשיקולים ולשאלות שעולות אצל חברות שפונות לפעילות בשווקים בינלאומיים. הנה השאלות:

1. מהן המוטיבציות לביצוע המהלך העסקי הנ"ל?
2. מהן ההזדמנויות?
3. מהם האתגרים?
4. איך עושים זאת מבחינה כספית?
5. איך עושים זאת מבחינה שיווקית?
6. מהם היחסים עם השלטון, מערכת החוקים ועם הפרקליטות?
7. מה לגבי תקינה של המוצר?
8. איך מתמודדים עם דעת הקהל והתרבות באותה מדינה?

והשאלה האחרונה, לעכשיו:

9. איך מיישבים בין ערכי חברה עסקית לערכי חברות במדינות שונות במפגש בסביבת העבודה הבינלאומית?

בפוסט סקרתי את הדילמות והמהלכים של גוגל בסין ושל חברת צ'רי חברת מכוניות סינית בכניסה לפעילות בסרביה.

אני מזמינה את כולכם/ן לקרוא את הפוסט לקבל סקירה על מכלול השיקולים, הדילמות והצעדים, ולהתרשם מרמת התכנון הנדרשת בעת פניה לפעילות בחו"ל.  אשמח לקרוא את תגובותיכם ואת שאלותיכם. תודה.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1536310

Cherry Car

google_lego

בין האישי לפרטי, ואיך זה מתקשר לבניית קשרים ויחסי אמון בסביבת העבודה הבינלאומית? חלק ב' 06/03/2010

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , , ,
1 comment so far

בראיון שנערך עם נשיאת קבוצת האייר העולמית במגזין דה מרקר, השאלה האחרונה הייתה: "ומה את עושה כשאת לא עובדת? העיתונאי מתאר את שפת הגוף של הנשיאה יאנג מיאן מיאן כך: "יאנג הגיבה בתימהון לשאלה הלא סבירה הזו, מושכת בכתפיים ומרימה גבות. "כשאני לא עובדת, אני מבלה עם המשפחה שלי". (ההדגשה שלי).

זוכרים מפוסט קודם את הטון וה'מוסיקה' המתרחקת שליוותה את תשובתו של הצרפתי לשאלה שהוא תפס כאישית-פרטית (התשובה הייתה:"…אבל זה יותר מידי אישי..")?

התגובות של תימהון בשפת גוף (נשיאת האייר) וההתרחקות בטון נימת התשובה (הצרפתי בפוסט קודם), משקפים מצבים בהם אחד הצדדים חש שישנה חדירה למרחב פרטי. בפוסט זה, כהמשך לפוסט קודם, נבדוק כיצד ההבדלים בין מה שנחשב למימד אישי-ציבורי למימד אישי- פרטי, משפיעים על תהליכי יצירת קשר בין חברי צוות או אנשי עסקים בסביבת העבודה הבינלאומית, ומדוע חשוב להבין מימד זה בעת פיתוח יחסי האמון בין אנשים מתרבויות שונות?

הקו שמבדיל בין אישי שהוא ציבורי לבין אישי שהוא גם פרטי, שונה בכל תרבות. ההבדלים באים לידי ביטוי, בנושאים שנחשבים כשייכים לתחום הכלל מול אלו ששייכים לתחום הפרט. בצרפת לא נוטים לדבר על משכורות בין חברים ולא מול הילדים. לעומת זאת, בהודו מקובל לשאול פרטים על המשכורת, ודווקא הימנעות מלומר זאת תגרום לפליאה. בישראל, מקובל לשאול 'כמה עלתה לך התספורת?', אבל לא חושפים את סכום המשכורת. הבדל נוסף הוא רמת האינטראקציות החברתיות במקום העבודה: ישנן תרבויות בהן האינטראקציות הבין-אישיות בעבודה הן רבות (ישראל), ולעומתן כאלו בהן יש מעט אינטראקציות בין-אישיות (שוודיה, שוויץ).

למה זה כך? יש הרבה הסברים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים לכך, ואני מבקשת להציג הסבר להתנהגויות ויחסים חברתיים בעולם בצורה של השוואה בין שני סוגי פירות, ואני רצינית, בבקשה אל תצחקו: קוקוס ואפרסק.

האפרסק מורכב מחלק חיצוני שהינו רך יחסית, ודי גדול, בהשוואה לגלעין שהינו קשה. הקוקוס בנוי הפוך: קליפה חיצונית דקה יחסית, אבל מאוד קשה, ופנים די גדול שהוא נימוח ויחסית רך.

כמוהם גם סוגי החברות ותרבויות: ישנן חברות, כמו זו האמריקאית והישראלית שמאופיינות בפתיחות יחסית גבוהה ליצירת שיחה ופיתוח קשרים ראשוניים עם אנשים. אם בוחנים את ההיסטוריה של עמים ותרבויות אלו, ניתן להבין גם מדוע: האמריקאים לדוגמא, נוהגים לשנות מקום מגורים בתוך ארה"ב, בשל עבודה או לימודים די בקלות. המעבר מחייב אותם להיות מסוגלים לשאול שאלות התמצאות, בכדי לקבל מענה מכוון ולהתמקם בצורה נוחה במקום החדש. מאמץ זה דורש מהם יכולות של קלות ביצירת קשר ראשוני ופתיחות מסוימת. אחרי שהם התמקמו, הם יבחרו מתוך המכלול, את האנשים עימם יפתחו את הקשר העמוק יותר (הגלעין), וקשר זה יהיה עם מספר קטן יחסית של אנשים, בהשוואה למפגשים הלא מחייבים שהם ימשיכו לקיים עם אנשים מהספרה הציבורית (החברים בקלאב, ההורים של הילדים בכיתה ועוד). לעומת זאת במדינות כמו צרפת, שוויץ, אנגליה וגרמניה, אנשים פחות נוטים לעבור ממקום למקום, וגם כאשר עוברים בין ערים, מכיוון שהמרחקים אינם גדולים כמו בארה"ב, הם יטו להישאר בקשרי חברות קרובים ועמוקים, עם חברים משכבר הימים, ותהיה להם פחות נטייה לחפש ליצור חברויות חדשות. מצב זה מביא לכך, שלאנשים מבחוץ אנשים ממערב אירופה נראים מסוגרים (קוקוס-קליפה קשה). אבל יש לדעת, שלאורך זמן, אנשים אלו יכולים להיפתח ולהכניס למעגל החברים, אנשים נוספים, שעימם ישמרו על קשר שנים רבות.

איך מידע זה משפיע על תהליכי יצירת קשרים ובניית יחסי אמון בסביבת העבודה הבינלאומית?

התגובות של האדם הצרפתי ושל נשיאת האייר, שהוזכרו בתחילת הפוסט, ממחישות את הסבר שהרגע הצגתי. שתי התרבויות- הסינית והצרפתית- נחשבות לכאלו שבהן קצב ההתקדמות עד ליצירת קשרים ובניית יחסי אמון בין אנשים דורש זמן ממושך. רמת הפתיחות ההתחלתית איננה גבוהה. מבחינת נשיאת האייר, השאלה של המראיין בפומבי, אחרי זמן היכרות קצר כל כך, הביאה אותה להביע תימהון בשפת הגוף שלה. הצרפתי לא ייתן יותר מידי אמון באדם שלפניו מיד, הוא ירצה קודם כל ללמוד על קנקנו באמצעות שיחה והקשבה לצורת המחשבה ויכולת הניתוח שלו עד שיחליט לתת בו אמון, ולהתחיל לבצע עימו עסקים. מסיבה זו אפשר שבמשך מספר חודשים יערכו מפגשי היכרות, הכנה ולמידה עד ששני הצדדים יחלו את העבודה בפועל. השיחות יכולות להתקיים מחוץ למשרד, וייסובו על נושאים שלאו דווקא קשורים ישירות לעסקים. כך יבנה הקשר והאמון לפני תחילת העסקים. תהליך כזה עבור עמים ותרבויות שנוטות לגשת מיד לעסקים, ("let's go down to business"), יכול להיראות כמתיש מאוד.

הישראלים ידועים בעולם כאנשים חמים, פתוחים, ישירים ובעלי רצון עז לקדם עסקים במהירות. אנו בעלי יכולת לפתח קשרים בין-אישיים תוך כדי בניית הקשר העסקי. יש לדרך עבודה זו הרבה יתרונות, אבל כפי שהראיתי לאורך הפוסט, דרך עבודה זו לא תמיד תניב תוצאות עסקיות רצויות.

אז מה עושים בסביבת עבודה בינלאומית, שמפגישה אנשים עם הבדלים בין-תרבותיים ביחס למימד האישי ציבורי-פרטי? הנה מספר קווי מחשבה ופעילות ליישום:

1. מודעות, סקרנות, פתיחות וסבלנות – למגוון צורות המחשבה, דרכי הפעילות וקצב ההיכרות, שיש בקרב חברות ותרבויות שונות, בעת תהליך בחינת ההיתכנות של יצירה ופיתוח קשר עסקי.

2. להכיר בכך שבתרבויות מסוימות, יש חשיבות רבה לפיתוח הקשר הבין-אישי, עוד לפני תחילת פיתוח הקשר העסקי, ולכן משך הזמן עד שתיחתם עסקה יהיה ארוך יותר.

3. לנסות לפתח גמישות מחשבתית, כלפי דרכי- עבודה שונות. להבין שכל צד רוצה לפעול ביעילות, אבל לא תמיד הפירוש של 'מה יעיל לקידום עסקים ויחסי לקוחות ארוכי טווח', הוא זהה.

4. מכיוון שבחלק מהתרבויות, יש חשיבות לפגישות מחוץ למשרד, כדאי לבחור נושאים לשיחה שהם פחות קונפליקטואלים, כמו, מזג אויר (כמה שזה בריטי), אוכל, שתייה, תרבות מקומית או אירוע מרכזי שמתרחש באותה תקופה במדינה. רק אם הצד השני מעלה נושאים קונפליקטואלים (פוליטיקה), אז להיכנס לנושאים אלו, אחרת להימנע.

ובהתייחסות לתהליך בניית קשרים ויחסי אמון בקרב חברי צוות בינלאומי בקשר וירטואלי, הנה מספר נקודות למחשבה וליישום:

1. עדיף לקיים לפחות פעם בשנה,מפגשים פנים אל מול פנים, שמאפשרים היכרות קרובה יותר בין האנשים, וגם לערוך ביקור בבסיס האם של הארגון או לבקר בסניף שלו במקום אחר בעולם.

2. אם לא אפשריים מפגשים פנים אל מול פנים בצוותים, ניתן לבצע מפגשים בווידיאו- קונפרנס, אבל בפורום קטן. מה הכוונה? נניח שעובדים בצוותים גדולים יחסית, כדאי ליצור מפגשים בהם יפגשו במספר סבבים, רק שלושה-ארבעה חברי צוות ישראלים עם מספר דומה של חברי צוות שמעבר לים, באמצעות ווידאו-קונפרנס. היתרון של מפגש עם רק חלק מחברי הצוות בכל פעם, הוא בדיוק המימד של ההיכרות. כל אחד יכול לספר קצת יותר על עצמו, פעילותו ותרומתו לצוות, למספר מצומצם יותר של אנשים, דבר שמאפשר זמן דיבור רב יותר, וסיכוי לפיתוח קשר בין-אישי טוב יותר. צעד כזה יכול להתפרש גם כמראה את המחויבות של ההנהלה לקשר בין העובדים: אך יש לקחת בחשבון, שזהו תהליך ארוך שכולל מספר סבבים, עד שחברי הצוות מכל מדינה נפגשים עם כל שאר חברי הצוות.

3. לזכור שמטרת העבודה היא משותפת לכל חברי הצוות. כאשר בכדי להקל על ההתארגנות, כדאי לבנות תהליכי עבודה ואמצעי תיעוד ומעקב, שיאפשרו לכל חבר צוות לראות באופן עצמאי, היכן הצוות נמצא ביחס למטרות, וללמוד מהו כיוון העבודה העתידי.

4. להביא למודעות שתהליכי קבלת החלטה בין חברי צוות בינלאומי שנמצא בקשר וירטואלי הם ארוכים ואיטיים יותר. מחקר של חברת סיסקו מצא, שלצוותים בינלאומיים ייקח זמן רב יותר עד שיוכל להיחשב לצוות אפקטיבי בהשוואה לצוות לוקלי. בנוסף נמצא שלצוותים בינלאומיים שמשתמשים באמצעי תקשורת וירטואליים, ייקח בממוצע זמן ארוך פי ארבעה להחליף מידע עד קבלת החלטה, מול צוותים לוקליים.

הקדשת זמן לפיתוח היחסים הבין-אישיים, תוך מודעות להבדלים הבין-תרבותיים הקיימים בחברות שונות ביחס למימד של אישי-ציבורי לאישי-פרטי, ובנוסף לכך נכונות לפעול בסבלנות תוך התאמה של סגנונות תקשורת והתנהגות, תביא לאורך זמן, לבנייתם של יחסי אמון, ורצון לביצוע עסקים ומימוש מטרות ארגוניות בקרב חברי צוותים בינלאומים ואנשי עסקים.

אשמח לקרוא את תגובותיכם/ן, ולקיים דיון עימכם/ן.

בהצלחה.