jump to navigation

העיקר להגיע ב- style…היחס לזמן בתרבויות שונות 07/06/2010

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , , , , ,
14 comments

הנה סיפור אמיתי עם שינוי השם בלבד: כאשר דויד הגיע מארצות הברית לוונצואלה הוא רצה להקים עסק בתחום המזון. הוא היה בעל ההכשרה המתאימה, ניסיון מקצועי עוד מחייו בארה"ב, ואף ידע את השפה הספרדית על בוריה.

בכדי להשיג את האישורים הנחוצים הוא פנה למשרדי הממשלה ולספקים שונים. הוא קבע פגישות ובנה סדר יום ברור, עם לוח זמנים. אבל להפתעתו כאשר בא לפגישות עם העובדים והמנהלים, הן לא התחילו בזמן, ולעיתים קרובות הן אף נדחו. הכי קשה מבחינתו היה השימוש התכוף במילה Mañana , מחר. "תבוא מחר", "האישור יהיה מחר". כך אמרו לו השכם וערב. הוא שהה בוונצואלה מספר חודשים, וחזר לארה"ב, שם יש לו כיום עסק מצליח בתחום המזון. כאשר אנו קוראים את סיפור זה אנו אולי מחייכים, אבל דויד לא חייך אז, וגם לא מחייך היום כאשר הוא נזכר בזה.

זמן והיחס לזמנים מקבלים משמעויות מגוונות בתרבויות שונות. אם נצטט את את Edward T. Hall נאמר:

[Time speaks. It speaks more plainly than words."[1

היחס לזמן משפיע על היחסים בינינו לאנשים שמסביבנו, וגם על צורת העבודה שלנו.

שעונים- זמן בתרבויות שונות- SXC

אבקש להציג שלושה ממדים בהם לזמן יש השפעה:

1. דיוק : ישנן חברות בהן רמת הדיוק בהגעה לפגישות, אירועים, ומחויבויות נוספות היא גבוהה מאוד. בתרבויות מסוימות החשיבות שמייחסים לדיוק היא כל כך גבוהה, עד שאפילו נוצרו סביב זה ביטויים, כמו הביטוי 'שעון שוויצרי'. לאחרונה שאלתי קרוב משפחה שלי בשוויץ מה קורה אם מגיעים לראיון עבודה באיחור, הוא ענה לי שהמועמד יכול להיות בטוח שהוא לא יתקבל לעבודה, וקרובת משפחה אחרת הוסיפה שהדיוק חשוב גם בהזמנה לארוחת ערב: יש להיות בדיוק בזמן.

לעומת זאת יש תרבויות בהן הגעה לפגישה באיחור של חמש דקות ואפילו איחור של שעה נחשבת דבר מקובל. הזמן בתרבויות אלו, הוא מימד גמיש ולא משאב שיש לנהל. זה בעצם מה שקרה לדויד בסיפור שלנו. בתרבות הדרום אמריקאית דיוק לפגישה איננו מאפיין בולט והיחס לזמן הינו גמיש יותר, אך דויד הגיע מארה"ב שם time is money ויש חשיבות לדיוק בזמני ההגעה לפגישות וניהול תהליכי עבודה, וכן נוצר הבדל בין-תרבותי שהשפיע על דויד ועל קשריו עם האנשים בוונצואלה.

2. דרך נוספת להסתכלות על מימד הזמן היא בצורת הפעילות שלנו בעבודה: האם היא חד-ערוצית או רב ערוצית?

התרבות הישראלית מעריכה מאוד את היכולת לעסוק בו-זמנית במספר תפקידים ומטלות. במקרים מסוימים זהו אחד התנאים להגשת מועמדות לעבודה (Multitasking). יש לתכונה זו יתרונות כמו גמישות, אבל יש לכך גם את החסרונות של חוסר העמקה והתמקדות לאורך זמן במשימה אחת לפני תחילתה של המשימה הבאה. לעומת זאת  בתרבויות אחרות כמו האמריקאית והגרמנית, דווקא מוערכת התכונה של היכולת לסיים כל מטלה שהתחילו בה במלואה, לפני התחלתה של מטלה אחרת.

3. ניתן גם לבחון את מימד הזמן בראיה של תכנון אסטרטגי והיחס לזמן עבר, הווה ועתיד.

ביל קלינטון במערכת הבחירות שלו בחר בשיר "Don't stop thinking about tomorrow", והוא התכוון לכך. האמריקאים חושבים על ההווה עם ראייה לעתיד. זו ארץ האפשרויות וההזדמנויות לא משנה מהיכן באת יש לך סיכוי. הסתכל קדימה.

לעומתם, ברוב התרבויות במזרח הרחוק, ובארצות ערב כדוגמאות, יש חשיבות רבה לעבר. זה לא סתם שספרים של מלומדים סינים מלפני מאות ואלפי שנים, עדיין משפיעים בעיצוב ראיית העולם העסקית של חברות סיניות ומזרח אסייתיות אחרות.

כך גם בחלק מארצות אירופה. חישבו על צרפת וריבוי האזכורים שלה לגבי המסורת, השפה והתרבות שהם חלק ממהותה גם היום.

השילוב של זמני עבר, הווה ועתיד בעסקים משפיע על הראייה והתכנון האסטרטגי של חברה: האם הוא לשנה הקרובה, לחמש שנים או אף יותר? ראייה זו גם משפיעה על היחסים בין העמיתים בעבודה ונושא הקידום: האם נתייחס תמיד לאדם בצוות לפי ביצועי העבר שלו, או שנתמקד בביצועיו וביחסיו עם שאר העמיתים בהווה כקריטריון לקידומו בחברה?

כאשר מבצעים עסקים עם אנשים מתרבויות שונות משלנו, יש לקחת בחשבון את היחס שלהם לזמן על ממדיו השונים. יש לבדוק:

א. היכן היחס לזמן הוא ליניארי על פי חלוקה לדקות ולשעות, והיכן יש לו משמעות גמישה יותר, כאשר בכל מקרה אני מציעה להגיע לפגישות בזמן, הרי אנו אלו שמוזמנים לפגישה, ולקחת מרווח זמן בין פגישות, כדי שאתם לא תהיו לחוצים.

ב. יש לבחון היכן יש חשיבות למסורת, והיכן דווקא הדגש על ההזדמנויות העתידיות הוא המרכז, וכיצד חשיבה זו משפיעה על יחסי העבודה ותהליכי בניית התוכניות האסטרטגיות.

ג. כדאי לגלות סבלנות ולשאול בעדינות מדוע לפתע ישנם עיכובים בקבלת מידע שאתם צריכים. אולי העובדים בחופשה, או בתקופת חגים בעוד שאצלנו העניינים כרגיל. ואולי פשוט קצב העבודה שלהם הוא שונה משלנו הישראלים.

אפשר שאם דויד מהסיפור שלנו היה מכיר בחשיבות ובהשפעות של ממד הזמן על תרבות העבודה והיה מתאים את עצמו (to adapt) לפחות לחלק מצורות העבודה בוונצואלה הוא היה מצליח להקים את העסק שלו שם.

המאמר פורסם לראשונה באתר של ארגון הרכש והלוגיסטיקה בישראל


[1] Brake, T. , Walker, D. G. & T. Walker, Doing Business Internationally: The Guide to Cross-Cultural Success, New York: IPP, 1995. P. 50.

מודעות פרסומת

Vive les Vacances- השפעת מימד הזמן בתרבויות שונות על העסקים 19/07/2009

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , ,
4 comments

vive les vacancesביום שישי האחרון קיימתי שיחת עבודה עם קולגה מצרפת. לקראת סוף השיחה שאלתי אותה האם יהיה ניתן לכתוב לה שאלות המשך במייל. היא השיבה בחיוב אבל הוסיפה שעלי לשלוח לה את המייל לפני התשעה ביולי, מפני שלאחר מכן היא תהיה בחופשה של שבעה שבועות בפינלנד, כלומר עד אמצע אוגוסט כמעט, ובכל תקופה זו היא לא תהיה נגישה למדיום אלקטרוני, כולל אימייל.

שתקתי שנייה, לפני שהשבתי לה "אין שום בעיה". אבל בלב רצו לי מחשבות אחרות לגמרי: קודם כל, איזה כיף לה. שבעה שבועות חופש. אני לא מכירה מישהו מבין חברי העצמאיים והשכירים הישראלים, שיכול לקחת חופשה כל כך ארוכה מהעבודה. ושנית, איך אפשר להיות בלי נגישות למדיום אלקטרוני במשך כל כך הרבה זמן? באופן אישי, אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על כמות העבודה שתהיה לי אח"כ, בכדי לעבור על כל ההודעות.

ואז נזכרתי במשפט הצרפתי האולטימטיבי : Vive les Vacances! כן, הגיע החופש הגדול! בצרפת בפרט, ובאירופה בכלל, משפחות ממשות את הזכות לחופשה שנתית. אז נכון שבתקופת המשבר הכלכלי של היום, משפחות רבות יצמצמו את זמן החופשה ואולי יבחרו בצורות בילוי זולות יותר, אבל חשיבות החופשה כערך וכסימן לאיכות חיים, נשארת.

שיחה זו הובילה אותי למחשבות שקשורות להבדלי גישות שמקורן בתרבות החיים והעבודה במקומות שונים בעולם. ובצורה קונקרטית, לבחינה של השפעת מימד הזמן ותפיסת החיים על עולם העבודה והעסקים.

להלן שלושה היבטים יישומים שיש לקחת בחשבון בעת עבודת צוותים בינלאומיים, שכוללים אנשי צוות מישראל, מצרפת וממדינות אירופה נוספות.

1. בעבודת צוותים בינלאומיים נדרש תכנון לטווח ארוך:
* תכנון של לוחות זמנים ברורים- עם תאריכי יעד, ותאריכי ביניים להשגת המטרות.
* תכנון וחלוקה של תפקידים ומטלות בין אנשי הצוות- תכנון שיאפשר לכל אדם בצוות לדעת מה הוא עושה, אך גם ובמיוחד באילו משימות יש לו עצמאות מלאה, ובאילו משימות הוא עובד יחד עם חבר צוות מחו"ל. זאת בכדי לאפשר לחבר הצוות הישראלי לעבוד בצורה עצמאית בזמן החופשה של חבר צוות אחר, ובלא תלות בקבלת מידע מאותו חבר שנמצא בחופשה.
2. נדרשת גם מידה רבה של שותפות ואמון בין אנשי הצוות בכדי שיוכלו לחלוק מידע ותובנות, ובכך לעזור אחד לשני על אף המרחק הגיאוגרפי. הפתיחות והשותפות במידע בין האנשים תגדיל את האמון והרצון לעבוד יחד ולתרום הצלחת המשימות.
3. ולבסוף, נדרש גם תהליך של חיזוק מודעות והבנה של התרבות והחברה אליה שייכים כל חברי הצוות. במקרה זה נדרש הסבר של משמעות החופשה השנתית בכל מדינה.

בצרפת ובמדינות רבות באירופה חשוב מצב ה- Being, ההוויה של האדם. הדגש הוא על המאפיינים האישיותיים, והקשרים המשפחתיים. באופן יישומי, בתרבויות אלו שמים דגש על איכות החיים והערכים שנובעים מכך, כמו הצורך בהפרדה בין חיי- העבודה והחיים הפרטים. בעבודה יהיה דגש על שביעות הרצון מהעבודה, והקשרים הבין-אישיים בין העובדים. לעומת זאת, במדינות ותרבויות אחרות דווקא חשוב מצב ה- Doing, העשייה. דבר שמתבטא בחשיבות העבודה, מילוי המשימות, ההישגים וההתקדמות בקריירה.

מתן הסבר לכלל חברי הצוות על תפיסת החיים בכל מדינה, וכיצד היא באה לידי ביטוי בחופשות ותנאי עבודה, יכול לחזק את המודעות והרגישות התרבותית של כלל חברי הצוות אחד לשני. הסבר כזה, יכול גם להוריד את רמת הקנאה או לחילופין הכעס על כך שחלק מחברי צוות נעדרים לזמן רב בחודשי הקיץ, מבחינת זווית הראייה הישראלית.

אני מקווה שכולכם תוכלו לצאת השנה לחופשה כי בכל זאת הנה מגיע "החופש הגדול".

* המאמר שלי פורסם גם באתר http://www.ofim.co.il