jump to navigation

התמודדות עם שונות בין תרבותית בספרות ובמציאות 28/11/2012

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
trackback

ב 13.11.2012 התקיים הכנס הרביעי של הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה. בכנס הרצו שני אנשים מבריטניה, ומרצה מאוניברסיטת תל אביב. פיטר קווין, ראש שירותי הייעוץ למוגבלויות באוקספורד, תיאר כיצד הוא וצוותו יוצרים שינוי פיסי במבנים באוניברסיטה, בכדי להנגיש את המקום למגוון של קהלים, פעילות שגוררת גם שינוי בתפיסה מנטלית של מרצים וסטודנטים כאחד, כלפי האוכלוסייה בעלת מוגבלויות וצרכים מיוחדים. דניס מילאני, מנהלת, מינהלת גיוון ויחסי קהילה, משטרת אנגליה, מטרופולין לונדון, הציגה בהרצאתה כיצד המשטרה שואפת להתמודד מבפנים בתוך הארגון,עם השונות הבין תרבותית, והן כלפי חוץ כלפי האוכלוסייה, האזרחים, אותם היא אמורה לשרת. שני המרצים הדגישו את הנחישות שלהם, ואת הצורך להתמודד מצד אחד, עם החוקים והמסגרת הארגונית, מול פריצת הדרך שלהם זו האישית, וזו הארגונית שמביאה ליצירת שינוי בארגון ובקרב העובדים. אני באופן אישי התרגשתי להקשיב לדניס מילאני, כי התזה שלי עסקה ביחס של ממשלת בריטניה כלפי מהגרים בבריטניה מבחינת חברתית, ופתאום להקשיב "באופן חיי" למאמצים שנעשים בהווה, תוך השוואה למה שלמדתי וכתבתי עליו, יצר עניין בי רב.

פיטר קווין, דיבר בהרצאה וגם אח"כ בסדנא שהוא ערך, את הקושי והצורך להתמודד עם קהל יעד, שחושש לספק מידע על עצמו, בשל חשש שיופלה. הוא תיאר את הצורך ליצור שאלון, שמצד אחד יספק לו מידע, בכדי שיוכל בכלל לעשות דברים, ומצד שני יאפשר שמירה של פרטיות או דיסקרטיות עבור הנשאלים. הוא אמר שהחוקים שחוקקו בבריטניה במהלך השנים האחרונות בתחום השיוויון והשונות, עזרו לו בהתמודדות עם סוגית הסודיות, תמיכת הממשלה עזרה גם, הסתמכות או פנייה לגופים פרטיים שמתמחים בנושא, ולבסוף מול הנשאלים עצמם- יצירת תיאום ציפיות ברור שיאפשר להם בשיחות שקיים עימם, להיפתח ולהשיב על שאלותיו, תוך שמירה על פרטיותם. דרך נוספת להתמודד עם הסוגיה של סטודנטים שלא רוצים להיפתח מול ומול צוותו, היא לערוך אירועים או פעילויות שדרכם אנשים עם מוגבלויות מגיעים ואז ניתן לשוחח עימם.

דניס מילאני תארה בהרצאתה שהייתה כובשת לב, את ההתפתחות האישית שלה, ואת הפעילויות שהיא וצוותה עושים למען גיוון, תוך הצמדות לערכי המשטרה עצמה, והסתכות על ארבעה עמודי תווך: שירות הוגן ומגיב, חיזוק של מעורבות בקהילה, יצירת תרבות ארגונית בעבודה תוך מתן תשומת לב לשימור העובדים, וניהול ובקרה שכוללים הרבה בדיקות של עמידה בביצועים וביעדים. דניס ציינה שזהו תהליך ארוך טווח, שדורש גם כלים להתמודדות עם ההתנגדות לשינוי, תוך נחישות ואמונה בחשיבות הגיוון.

בהמשך דברה וניתחה ד"ר אלכסנדרה קלב, מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, את ה'מקרה האמריקאי' ודרכי ההתמודדות שלו לאורך השנים (בעיקר משנות השישים של המאה העשרים) עם סוגית השיוויון בתעסוקה.

עד עכשיו כתבתי על המציאות, ומה לגבי הספרות? סיימתי לאחרונה ספר נפלא בשם "לקנות את לנין וסיפורים אחרים " של מירוסלב פנקוב. אני מסכימה עם כל מילה שכתב המבקר של הגרדיאן: "בסיפורים של פנקוב יש שילוב של קשיחות, פגיעות ותעוזה — זהו קובץ מבריק". הסיבה שאני מספרת לכם עליו, היא הדרך בה הוא מציג בחלק מהסיפורים את ההתמודדות של אנשים עם שונות: שונות בין תרבותית, שונות אידאולוגית וגם שונות בין דורית.

הנה ציטטה מהקטע בו הוא (הכותב, בולגרי שגר בהווה בארה"ב) מציג את התגובה של הבולגרים בכפר הקטן איליו הוא מביא את אישתו היפנית, יוקי, למראה של אישתו: ""לא היה לנו מה לאכול, אז הלכנו אל אחת השכנות, זקנה שהייתה מיודדת עם סבתא. האישה בכתה ונישקה אותי על שתי הלחיים. חששתי שתרצה לנשק גם את יוקי. היפנים, בעיקר שהם זרים, לא מתנשקים הרבה כמונו…. "אלוהים," אמרה האישה וספקה כף אל כף. "היא כזאת קטנטונת." …."הם לא כל כך צהובים," אמרה לי האישה בסופו של דבר. "מה היא אמרה?" שאלה יוקי. "מה היא אמרה?" שאלה האישה. ולפני שהספקנו לעצור בעדה הסתערה על יוקי בזרירות מפתיעה, תפסה את ידעה ונישקה אותן, ונשקה לה גם על שתי לחייה. יוקי נענתה, אבל מחתה את פניה בסתר. אח"כ באו כולם לראות את יוקי. היו שם הרבה פרצופים שלא הכרתי, הרבה ילדים ונשים צעירות. …ילדה קטנה אחת נדחקה והתקרבה, נגעה ביוקי בברך וברחה מצחקקת. "אני מרגישה נורא," אמרה יוקי.

וכדי לגרום לכם לחייך, ולראות את השונות האידולוגית והשונות הבין דורית, הנה הציטטה של הפסקה הראשונה של הספר. תהנו!

"כשנודע לסבא שאני יוצא לאמריקה ללמוד, הוא כתב לי פתק פרדה. "חתיכת חזיר קפיטליסטי רקוב," היא כתוב שם, "שתהיה לך נסיעה טובה. באהבה, סבא." הדברים נכתבו על פתק הצבעה אדום ומקומט מהבחירות של 1991, שהיה מעמודי התווך באוסף הקומוניסטי של פצקי ההצבעה של סבא, ונשא את חתימותיהם של כל אנשים הכפר לנינגרד. מחוות הכבוד נגעה ללבי, אז התיישבתי, לקחתי שטר של דולר וכתבתי לסבא תשובה בזו הלשון: "חתיכת פתי קומוניסטי, תודה על המכתב. אני נוסע מחר, וכשאגיע לשם אשתדל להתחתן עם אישה אמריקנית בהזדמנות הראשונה ולהביא לעולם המון ילדים אמריקני. באהבה, נכדך."

קריאה נעימה לכולכם/ן.

East from West miroslav penkov

תגובות»

1. הבלוג חוגג שלוש שנים- תוכן עניינים | Intercultural Workshops for International Companies - 17/06/2013

[…] התמודדות עם שונות בין תרבותית בספרות ובמציאות […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: