jump to navigation

"הו מילים! אלו פשעים אנו עושים בשמכן?" על חשיבות המילים ומשמעותן (אז'ן יונסקו) 07/10/2009

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: ,
trackback

בעיר קרדיף (Cardiff) באזור וולס, באנגליה, עשו השנה שיפוצים, ולטובת העוברים ושבים, הקבלן שם שלט אזהרה בשפה האנגלית ובשפה הוולשית, אבל התרגום היה שונה. באנגלית נכתב שעל הולכי הרגל להסתכל שמאלה, ואילו בוולשית נכתב שעליהם להסתכל ימינה. מבלבל לא?¹

Walkers' sign lost in translation

Walkers' sign lost in translation BBC

בסביבת עבודה בינלאומית יש חשיבות רבה למילים ולמשמעויותיהן, לצורת הפניה לקהלי היעד, ולאופני תקשורת בין אנשים ממקומות שונים. דוגמא לכך היא התוצאה שיכולה להיות לתרגום לא מדויק של מודעות פרסום, שיווק ומכירה, למוצרים ושירותיים עסקיים. הנה מה שקרה לחברת פפסי כאשר היא תרגמה את הסלוגן שלה  Come Alive with Pepsi"²" לגרמנית. התרגום נקרא כך: " Pepsi brings you back from the grave". אנו יכולים לצחוק מדוגמא זו, אבל אני חושבת שחברת פפסי לא צחקה מכך כלל וכלל, בשל הנזק הכספי והתדמיתי שנגרם לה.

תרגום הוא לא דבר פשוט. המתרגם בעבודתו נדרש להעביר באמצעות המילים, את הרעיונות, המחשבות והתפיסות, שקיימות ומשותפות לפרטים בחברה אחת, לחברה אחרת שמדברת וקוראת בשפה שונה. כך גם בעולם העבודה והעסקים: הדרך בה אנו מביעים מחשבה, רעיון ומסר, משפיעה על תהליכי יצירת קשרים בין מנהלים ועובדים, על ההפריה ההדדית בצוותים בינלאומיים, על אפקטיביות של משאים ומתנים, ועל תהליכי השיווק והמכירה ללקוחות בחו"ל.

מילים, צורות דיבור והבעות פנים וגוף, הן האמצעים שלנו להביע מסר, והן קשורות לתרבות שלנו. בתרבות הישראלית חשוב הערך של הישירות: 'להיות דוגרי' הינו סגנון דיבור מוערך, כי הוא מסמל ישירות, תעוזה ואפילו אוטנטיות של הדובר. האמירה העקיפה, לעומת זאת, תתקבל לפעמים בחשדנות שיכולים להעיב על המשך הקשר.

אנחנו הישראלים גם נוטים להיות פחות רשמיים מתרבויות אחרות.דוגמא לכך היא צורת הפנייה שלנו לאנשים. אנו פונים לאדם בשמו הפרטי ללא תארים וגינונים, ולפעמים אף בכינוי שניתן לו (איציק ולא יצחק). צורת פניה זו מתקבלת ברוב המקרים באהדה רבה יותר, מאשר פניה לאדם באמירה 'אדוני' או עם הוספת התואר פרופסור. זאת למרות שהאדם אליו פונים, זכה בתואר אחרי עבודה קשה ומרובת שנים.

אבל בסביבה בינלאומית, ישירות זו יכולה להתקבל במקומות שונים כאגרסיביות, והדיבור העקיף הוא המקובל. במדינות כמו ארה"ב למשל, יש סיכוי שמנהל אמריקאי בעת מתן משוב לעובד יאמר "יש לנו מספר אתגרים שכדאי לעבוד עליהם", כאשר הוא מבקש להביע את הצורך בשיפור ביצועים ותהליכי עבודה. בישראל ישנה אפשרות שהמשוב יאמר בצורה ישירה יותר כמו המשפט, "אתה עובד היטב ואני שבע רצון, אבל עליך לשפר את ביצועך בתחומים אלו ואלו."

במצבים אחרים מתוך רצון להימנע מלומר 'לא' בצורה ישירה, לדוגמא בזמן דיון בו מוצג מוצר מסוים, אפשר שיאמרו משפטים שיוצרים אווירה חיובית, כאשר בפועל הכוונה אינה תמיד כזו.  לדוגמא, האמירה     Your offer sounds interesting let's discuss it in the future, יכולה במקרים מסוימים להביע כוונה חיובית, ולפעמים לא. אופני תקשורת אלו יכולים לגרום לנו הישראלים, תחושה של עמימות וחוסר בהירות באשר לכוונותיו של האדם עימו משוחחים.

חטיבת אלכסנדרוני או Alex & Roni

חטיבת אלכסנדרוני או Alex & Roni בלבול בתרגום

אז מה קורה כאשר ישנו מפגש בין שתי תרבויות שונות, האחת בה חשוב ומוערך להיות ישיר, ולהשתמש בכנות, כדרך להביע כבוד לאדם, והשנייה שבה האמירה העקיפה הינה הדרך להביע נימוס וכבוד כלפי האחר. בשתי התרבויות מביעים כבוד לזולת, אבל באופן שונה. מה עושים? איך משפרים את היכולת לתקשר עם אנשים ממקומות ותרבויות שונות, ולהצליח במטרות העסקיות, תוך יצירת קשר אנושי טוב?

1. דבר ראשון יש להיות מודעים לשוני שקיים בדרכי התקשורת בין אנשים מתרבויות שונות.

2. דבר שני, כדאי להסתכל ולבחון בעת מפגש עסקי, את דרך ההתנהגות של אנשים אחרים באותו מקום. נסו להיות האדם השני (דובר ב') בשיחה, כך שתוכלו לראות באיזו דרך בה דובר א' פנה אליכם. באם אתם אלו שיוזמים את השיחה והקשר, חישבו על כך שברוב המקרים מילות הנימוס והפתיחה עם התארים מקובלים וחשובים בעולם.

3.השתמשו בשאלות הבהרה וברור במהלך השיחה, כאמצעי להגביר את הודאות שאתם מבינים את כוונת הדובר, וגם מובנים על ידו:

א. אפשר לברר את כוונת הדובר ע"י חזרה על מילות המפתח במשפט שאמר הדובר. לדוגמא כאשר מדובר על קבלת משלוח מחו"ל, והדובר אמר שהמשלוח יגיע ביום שלישי, אפשר לשאול "האם המשלוח יהיה אצלי ביום שלישי?" כך תהיו בטוחים אם המשלוח יגיע ביום שלישי או שאפשר שתקבלו אותו מיום שלישי ואילך.

ב. שימוש בשאלות אינפורמציה– what, why, where- מה, למה, היכן.

ג. שימוש במילים חד משמעויות, כדי להימנע מיצירת עמימות סביב קוד תרבותי.

ד. בסופה של שיחה כדאי לבצע סיכום של תוכן הדברים במשפטים קצרים וברורים.

בהצלחה.

1) http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/wales/south_east/8136532.stm

2)  Brake, T., Walker, D. G. & T. Walker, Doing Business Internationally: The Guide to Cross-Cultural Success, New York: IPP, 1995. P. 152

תגובות»

1. עינת אדר - 14/10/2009

מריון, תמיד תענוג לקרוא את המאמרים שלך. הרעיון של לחזור על משפטי מפתח בהחלט ישמש אותי בעתיד.

2. marb18 - 14/10/2009

שלום עינת
תודה רבה על מה שכתבת, אני שמחה שזה עוזר.
בהצלחה ושוב תודה.

3. ענת - 15/10/2009

היי מריון,
מחזקת את עינת בדבריה על ההנאה שבקריאת המאמרים שלך.
ההערה השלישית שלך הנה חשובה ביותר. כמה שזה נשמע מוזר אבל אפילו המשפט "זה יגיע שלישי הבא" אינו מרמז על אותו יום בשבוע. אצלנו מקובל לחשוב על שבוע הבא ואילו בצרפת אם נאמר הדבר ביום ראשון או שני הכוונה היא ליום שלישי באותו השבוע. כך שהייתי ממליצה לדבר ממש בתאריכים ובהגדרות מדויקות אחרות שאינן משתמעות לשתי פנים.
כמובן שהבעיה נעוצה בכך שלרוב אנשים מתרבויות שונות לא מודעים לאפשרות האחרת, ולכן לא יודעים לאתר אותה, ולכן לניסיון / או להדרכה כפי שאת מספקת, תפקיד חשוב.

marb18 - 15/10/2009

שלום ענת
תודה רבה.
נתת דוגמא מעולה.
לכן חשוב גם לשאול בצורה ברורה (סעיף 3 א לעיל) וגם להשתמש במילים חד משמעיות (3 ג') כדי (אם אפשר) להימנע מעמימות.
הדוגמא של צרפת היא טובה, כי היא גם מראה איך תפיסת השבוע עובדת : ימים א עד ה מול ימים ב עד ו, כאשר מבחינת צרפת, לפי הדוגמא שנתת כל עוד מדובר על השבוע, זה אותו שבוע.
דוגמא טובה נוספת לגבי צרפת, שאני די אוהבת, זה השימוש בשעות הערב במספר 20:00, 21:00 וכדומה. קרוב משפחה שלי תמיד היה קובע עימי פגישות (כשהייתי שם ) ב 21H (השעה ה 21 של היום) לדעתי זה מקל, לעומת בשעה 9 בערב.
תודה רבה.

4. בין האישי לפרטי, ואיך זה מתקשר לתקשורת בין-תרבותית? חלק א’ « Intercultural Workshops for International Companies - 03/02/2010

[…] אלא להשתמש בטכניקות הקשבה פעילה עליהן כתבתי בפוסט זה , כדי לבדוק מה בדיוק […]

5. Marion Burgheimer - 29/05/2010

גיליתי היום מאמר מעניין שסוקר תרגום סיני-אנגלי.
A Sampling of Chinglish
הנה תמונות ודוגמאות
http://www.nytimes.com/slideshow/2010/05/03/world/asia/20100503_CHINGLISH.html

והנה מאמר בסוקר את התהליך שנערך כעת לשינוי התרגום השגוי, לפעמים הינו משעמע. יש כאלו שמצרים על השינוי, כי הם טוענים, שהתרגום משקף את החשיבה הסינית. וכמובן יש כאלו שתומכים בשינוי כי הם טוענים שלא היו רוצים שדוברי אנגלית ימשיכו לחייך כאשר הם רואים את התרגום
Shanghai Is Trying to Untangle the Mangled English of Chinglish
http://www.nytimes.com/2010/05/03/world/asia/03chinglish.html


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: