jump to navigation

טופ מודל- האם המודל הצרפתי הוא הבשורה החדשה? 28/06/2009

Posted by Marion Burgheimer in Uncategorized.
Tags: , , ,
trackback

הצרפתים נהנים לראות את כלכלתם מתמודדת היטב עם המשבר העולמי, האם המודל הצרפתי הוא הבשורה החדשה?

זו הכותרת של כתבה שתורגמה מעיתון האקונומיסט, והופיעה במוסף דה-מרקר ב-23.5.09. מה שחשוב לי להראות כמנחת סדנאות בין תרבותיות הן המאפיינים שמופיעים בכתבה כחלק מצורת הכלכלה, שלטון, חברה, שיכולים לעזור לאדם או ארגון שרוצים לעשות עסקים עם צרפת. כפי שתוכלו להיווכח יש כאן שילוב של דברים טובים ומקדמים, ודברים שמקשים קידום כלכלי בצרפת. בכל מקרה חשוב לדעת, ולבחון לגופו של עניין את צעדיכם. בהצלחה!

הנה מספר נקודות שהוצאתי מהכתבה, כתבתי גם הערות שסומנו ב*. להרחבה ראו קישורים לכתבות בסוף הפוסט.

1. כחלק מהצעדים להתמודדות עם המשבר הפיננסי, הגדילה צרפת את תוכניות השימור ופיתוח תשתיות- “תוכנית התמריצים הצרפתית נשענת בעיקר על השקעות גדולות בתשתיות, כולל בקתדרלות, בהתאם למסורת הריכוזית של המדינה.כלכלת רווחה חזקה עם מסים גבוהים, רגולציה הדוקה ומנגנוני הגנה אופיינית למדינות רבות באירופה, אך בשום מקום היא לא מושרשת כמו בצרפת, שם מקורותיה נטועים עוד בימי סלילת הכבישים, חפירת התעלות והשתלטות המדינה על התעשייה במהלך כהונתו של ז’אן בפטיסט קולבר – שר האוצר של לואי ה-14. “

2. לקיחת משכנתאות בקרב האוכלוסיה- “הצרפתים חסכנים מאוד, ורובם לא לקחו משכנתאות שלא היו מסוגלים להרשות לעצמם או נכנסו לחובות גדולים “

3. פערים בין עשירונים- “גם בצרפת יש זעם ציבורי על בונוסים שניתנו בחברות שקיצצו משרות, אך שכר המנהלים בצרפת אינו כה גבוה ופער ההכנסות בין העשירון העליון לבין העשירון התחתון קטן בהרבה לעומת בריטניה או ארה”ב. “

* זה לא אומר שאין עוני מול מקומות ואנשים עם עושר רב. זה ברור, ולפעמים גם בא לידי ביטוי בהפגנות .

4. המערכת הסוציאלית- “כולם חוששים מאובדן משרות, אך יש הרגשה שהכלכלה מסוגלת לשרוד גם תקופות רעות, שבהן תיתמך על ידי המגזר הציבורי ומערכת הרווחה. “

5. עבודה במגזר הציבורי– ” 2 מיליון עובדים צרפתיים, 21% מכלל העובדים במדינה, מועסקים במגזר הציבורי. לפי נתוני חברת הייעוץ Xerfi, אם מונים את אלה שהכנסותיהם או שמשרותיהם אינן חשופות ישירות למשבר הכלכלי, 49% מהעובדים ומהפנסיונרים בצרפת חשופים באורח שולי בלבד למיתון. אם נוסיף לנתון הזה את אלה המקבלים סיוע ודמי אבטלה, שיכולים להגיע עד ל-75% ממשכורתם הקודמת – ונכלול את הקצבאות שמעבירה הממשלה למשפחות, כמו קצבה בסך 890 יורו על לידת תינוק – נראה שהצרפתים מוגנים באופן יחסי מהתנודות הכלכליות. “

* כמו שכתוב כאן יש למערכת זו יתרונות אבל גם חסרונות רבים. יש רק להיזכר לשם כך בשביתות הרבות שהיו במהלך הניסיונות של הנשיא סרקוזי לשנות את מערך השירות הציבורי בשנה שעברה…

6. מערכת הבריאות- מערכת הבריאות בצרפת, המשלבת בין ביטוח ממשלתי לפרטי, מצליחה לספק ביטוח בריאות לכולם ולשמור על אוכלוסייה בריאה יחסית, בעלות לנפש הנמוכה במחצית מזו של ארה”ב, ועם רשימות המתנה קצרות יותר מאשר בבריטניה, הזולה יותר. לצרפתים תוחלת חיים גבוהה יותר משל האמריקאים והבריטים”

7. תכנון אסטרטגי לטווח ארוך- תכנון אסטרטגי לטווח ארוך במיוחד בנושא תשתיות וחזון לטווח הארוך, ויצירת קשר עם רשת ספקים שתצליח להגשים את אותם יעדים.

8. מערכת חינוך- מערכת החינוך למוסדות להשכלה גבוהה, כולל מה שנקרא Les Grandes Ecoles

9. רגולציה חזקה- “המדינה כרגולטורית. הצרפתים אלופים בניסוח חוקים”,

* שוב גם לנושא זה יש יתרונות וחסרונות, כמו בירוקרטיה, סחבת, והליכים ארוכים.

10. ביקורת כפי שמוצגת במאמר על המערכת הצרפתית “ביצועים כלכליים מאכזבים למדי, עם צמיחה נמוכה ועם שיעור אבטלה גבוה, ובחסרונות של התנהלות המדינה הצרפתית בכל אחד מתפקידיה”

במאמר מצויין אבטלה גבוהה גם בתקופות צמיחה, בעיה של משרות, יעילות, יש התפתחויות רבות בסקטור ההייטק והניו-מדיה, ואת זה היה ניתן לראות היטב בכנס ישראל-צרפת ניו מדיה, שהתקיים בחודש מאי 2009 בתל אביב, אבל לפי הכתבה זה נעשה בקצב איטי בהשוואה למדינות אחרות.

דווקא ישראלים רבים עם שוחחתי במהלך כנס ניו-מדיה ישראל-צרפת שנערך בחודש מאי 2009 בתל אביב, התרשמו מהמבנה של אשכולות clusters של חברות שתומכות, מקדמות ומפתחות את נושא התעשייה ההייטק וניו מדיה, וחלקם אמרו שהיו רוצים שיהיה מבנה דומה לזה כאן.

הנה הקישור לכתבה מעיתון אקונומיסט ב 7/5/09 וגם מהתרגום של הכתבה בעיתון דה-מרקר 23/5/09

http://www.economist.com/displaystory.cfm?story_id=13610197

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090521_1086911

המודל הכלכלי הצרפתי- דה מרקר

תגובות»

1. marb18 - 04/07/2009

ב 22/6 נאם הנשיא סקרוזי בפרלמנט. אירוע היסטורי, כי הוא הנשיא הראשון בצרפת שהורשה לדבר בפני הפרלמנט מזה 136 שנים. מאז אישר הפרלמנט הצרפתי ב-1875 חקיקה האוסרת על מנהיגי המדינה לנאום בפני חברי הפרלמנט, במטרה לשמר את עצמאותו, לא הופיע אף נשיא בפני המחוקקים.

להלן קישור לכתבה שסוקרת את הנאום, מתוך ההתייחסות למודל הכלכלי.
http://wallstreet.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=as20090622_07

2. marb18 - 24/09/2009

בכתבה בעיתון גלובוס בתאריך 15.9.2009
נכתב
בהמלצת גוזף שטיגליץ; סרקוזי משיק את מדד "שמחת החיים"
סרקוזי הציג אמ ממצאי "ועדת שטיגליץ" שקמה לפני שנה וחצי כדי לבחון את הדרכים למדידת "איכות החיים" ■ "מעתה והלאה, על מנת למדוד את מצבה של הכלכלה, צרפת תתחשב גם באיכות החיים, ולא רק בתמ"ג כדי למדוד שגשוג כלכלי"
15/09/2009, 11:10

ממצאי "ועדת שטיגליץ", בניהולו של זוכה פרס נובל לשלום, ג’וזף שטיגליץ.

ניקולא סרקוזי, שנבחר לנשיאות צרפת לפני כשנתיים, והבטיח לעם הצרפתי שגשוג כלכלי, מציע כעת דרך חדשה למדידת הצלחה כלכלית, המתחשבת בימי חופש, בריאות ויחסים משפחתיים.

"מעתה והלאה, על מנת למדוד את מצבה של הכלכלה, צרפת תתחשב גם באיכות החיים, ולא רק בתמ"ג – האומדן הקלאסי למדידת צמיחה כלכלית", אמר סרקוזי במסגרת כנס שנערך אתמול באוניברסיטת סורבון, בפריז.

בנאומו, סרקוזי הציג את ממצאי "ועדת שטיגליץ", בניהולו של זוכה פרס נובל לשלום, ג’וזף שטיגליץ, שקמה לפני שנה וחצי כדי לבחון את הדרכים למדידת "איכות החיים".

סרקוזי אמר כי המשבר הפיננסי שנוצר בשל אמונה עיוורת בעקרונות השוק החופשי מלמד אותנו כי יש צורך באמות מידה חדשות לבחינת העושר. "אם השוק הוא הפתרון לכל הבעיות שלנו ולעולם לא טועה, איך הגענו למצב כזה?", שאל סרקוזי. "אנחנו חייבים לשנות את אמות המידה שלנו".

הועדה ברשותו של שטיגליץ, בה חבר גם זוכה פרס נובל מ-1998, לוראט אמרטייה, מסרה כי בטווח הארוך, מעקב אחרי הכנסות משקי הבית ורמת החיים הם אינדיקטורים טובים יותר מהתמ"ג למדידת שגשוג כלכלי.

באשר למצבה של הכלכלה העולמית, שטיגליץ אמר כי "הבעיות חמורות משהיו ב-2007, לפני פרוץ המשבר. בארה"ב ובמדינות רבות אחרות, הבנקים הגדולים מכדי ליפול, הפכו לגדולים אף יותר.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000498324&fid=1948


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: